סטארט-אפ מצליח הוא סטארט-אפ מאוזן

בתקופה שבה הכלכלה משתנה בקצב מהיר, הקמת סטארטאפים נותנת מענה הולם לשינויים התכופים המהווים מנוע צמיחה משמעותי תוך יצירת מקומות עבודה חדשים. מדינות רבות בכל העולם מציעות תוכניות ותקציבים יעודיים ליצירת תרבות חדשנית ועשייה יזמית. בצרפת למשל, הוקמה תוכנית בשם PEPITE, the French Program for Student Innovation, Transfer, and Entrepreneurship

מטרתה לעודד פעילות יזמית בקרב סטודנטים ומשתתפים בה למעלה מ 30 מוסדות אקדמיים. יחד עם ההשקעה המרובה בתוכנית, מספר הסטראטאפים המוקמים על ידי יזמים צעירים (מתחת לגיל 30), קטן יחסית לפוטנציאל הקיים ברמה הלאומית של צרפת. בישראל אנו רואים מגמה זהה, שבה מספר המיזמים החדשים המוקמים פוחת משנה לשנה. נשאלת השאלה למה, או במילים אחרות, מדוע אנשים שמעוניינים להיות יזמים, בסופו של דבר, אינם פועלים בהתאם ומממשים את כוונותיהם להקים סטארטאפ.

לצורך בחינת שאלת המחקר, ד”ר טלי הדסה בלנק, מייסדת הבלנדר-מרכז היזמות של מכללת הדסה, ביחד עם ד"ר לאטישייה גבאי-מריאני, מאוניברסיטת ESSCA בצרפת, התייחסו לשני שלבים בהקמת סטארטאפ: שלב הכוונות ושלב המעשים. הכוונה יפה וחשובה אולם ממנה לא תמיד מתקדמים לעשייה והקמה של סטארטאפ. ביחד עם כוונות היזמים, החוקרות התייחסו לשני סוגי מוטיבציות שונות שיכולות להוות גורם משמעותי ביישום הכוונות – מוטיבציה פנימית (intrinsic) – המניעה לפעולה מתוך מניע פנימי כגון, למידה, הנאה ואתגר, ומוטיבציה חיצוניות (extrinsic) – המניעה לעשייה מתוך ציפייה לקבלת תוצרים חיצוניים כגון כסף, יוקרה, כבוד או כוח.

במחקר השתתפו 205 סטודנטים המתעניינים בעולם היזמות ולוקחים חלק בתוכנית הנבטה במסגרת אקדמית. ממצאי המחקר מעידים שהכוונה להיות יזמים אכן משפיעה באופן חיובי על הקמת סטארטאפ, אבל זה לא כל הסיפור. הכוונות אינם נמצאים בחלל ריק, הם מושפעים מהמוטיבציה, הדלק המניע את היזמים ביומיום, סוגו ורמתו (מה שנקרא במחקר השפעה עקיפה).

בניגוד למשוער, שיותר זה בהכרח טוב יותר, החוקרות טוענות שדווקא רמות בינונית של מוטיבציה (חיצונית ופנימית) הן אלו שמעלות את הסיכויים שהיזמים יפעלו בהתאם לכוונותיהם ויקימו סטארטאפ בפועל. ד"ר בלנק מסבירה, שבמקרים בהם ישנה רמה גבוהה של מוטיבציה חיצונית, ז"א הציפייה להיות עשירים ומפורסמים מתנפצת במהרה תוך כדי העשייה והיזמים נשברים עוד לפני הקמה בפועל. הם מבינים שהקמת סטארטאפ הוא תהליך מורכב, קשה וכרוך בסיכון גבוה ושהחלום לא בהכרח יתממש במהרה ולכן פורשים מהמסלול. יזמים שמצפים להנות מהאתגר ולפתח טכנולוגיות מתמודדים עם בניית צוות וגיוס שותפים, כשגם כאן מתגלים לא פעם קשיים ומריבות בין יזמים ושוב נסיגה מהעשייה וההקמה בפועל. ולכן הרבה זה לא בהכרח טוב יותר. דווקא כאשר ישנן ציפיות מתונות לגבי הערך החומרי אן רוחני שהיזמים יוכלו להפיק מפיתוח המיזם, נראה שהם ממשיכים ומנסים להתקדם לשלב היישום.

ממצאי המחקר חשובים עבור מנהלי תוכניות הנבטה, מנטורים ומשקיעים הפועלים בתחום בהבנת התמונה הכללית שכאשר היזמים עם הרגליים באדמה עם ציפיות ריאליות יש יותר סיכוי שיתמידו בתהליך וההשקעה שלהם אכן תניב בטווח הרחוק.