נס: כשהרבנים הורו לקדש את הלבנה בליל שבת

עשרות סיפורים הגיעו למערכת ,השגחה פרטית" מאת בני חו"ל, וכולם עוסקים בקידוש לבנה של חודש טבת. השנה היה מזג אוויר קשה במיוחד. מתחילת החודש היו הלילות מעוננים. יום אחד ירד שלג, למחרתו ירד ברד והלבנה הייתה מכוסה כל העת, עד כדי כך שלפני שבת יצאה הוראה מאת מורי הוראה, שאם רואים את הלבנה בליל שבת יש לקדש אותה. יהודי בן שבעים לאוי"ט סיפר, כי בטבת של שנה זו הייתה זו הפעם הראשונה, שבה קידש את הלבנה בשבת קודש.

וכך מספר אחד מתושבי חו"ל: הסיפור שלי התרחש ביום חמישי שלפני כן, טרם יצאה ההוראה לקדש לבנה בשבת. ראיתי שעדיין לא קידשתי את הלבנה, ואם לא אקדש אותה הלילה, שוב לא אוכל לעשות זאת החודש. הדבר הטריד אותי מאוד, והחלטתי ללכת לבית המדרש ולהתפלל על כך. נכנסתי לבית המדרש, אמרתי פרק ק"כ שבתהילים, ופניתי לריבונו של עולם בשפתי – אידיש. אמרתי: "ריבונו של עולם, הגעתי לכאן במיוחד כדי להתפלל, שתיראה הלבנה ונוכל לקדש אותה. אנא ה' הראנו את חסדך".

חמש דקות לפני השעה עשר בלילה הלכתי להתפלל ערבית, והשמים היו לבנים מרוב עננים. בתפילת ערבית התפללתי שוב שנזכה לקדש את הלבנה. מיד אחרי מעריב נכנס השמש ואמר: "יש לבנה!"

מיד יצאנו החוצה וקידשנו את הלבנה בהתרגשות גדולה. השמחה הייתה עצומה, מעל ומעבר לרגיל. מיד אחרי שאמרנו את הפסוקים יצאנו בריקודים סוערים, ממש כמו שכתב הרמ"א, ששמחת קידוש לבנה היא כמו שמחת חתן וכלה.

היו כמה שהתפעלו ושאלו, "איך קרה הנס הזה?"

ואני אמרתי, "מה השאלה איך זה קרה? הן התפללתי על כך והאמנתי שה' יענה לתפילתי".

כמה יהודים שעמדו לידי, אמרו כי גם הם התפללו על כך, וכך ראינו בחוש כי הראה לנו ה' חסדו.

זכינו להקביל פני שכינה. כן יזכנו ה' להקבלת הפנים הגדולה בגאולה השלמה במהרה בימינו.

הסיפור פורסם לראשונה בגיליון "השגחה פרטית" ומוגש באדיבותו לתועלת הציבור.