מה חושבים הישראלים על הסיקור התקשורתי במדינה?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתונים חדשים מהסקר החברתי שנערך בשנת 2022, והפעם על עמדות הציבור על כלי התקשורת בישראל. מנתוני הלמ"ס עולה, כי עבור כמחצית מהאוכלוסייה (47%) הטלוויזיה היא מקור עיקרי למידע בנושאי חדשות, 42% צורכים חדשות בעיקר מאתרי חדשות באינטרנט. הרדיו והעיתונות המודפסת מהווים מקור למידע עבור שיעורים נמוכים יותר באוכלוסייה (12% ו-7.8% בהתאמה). 15% צורכים חדשות בעיקר מהרשתות החברתיות ו-7.5% משיחות עם חברים.

יהודים צורכים חדשות באתרי החדשות הישראליים באינטרנט יותר מערבים (45% ו-25% בהתאמה). ככל שעולה הגיל, צריכת החדשות בעיקר מהטלוויזיה גבוהה יותר: 33% מבני 44-20, 54% מבני 64-45, ו-74% מבני 65 ומעלה צורכים חדשות בעיקר מהטלוויזיה. כמו כן, עם העלייה בגיל, צריכת החדשות מהעיתונות המודפסת גבוהה יותר: 6.1% מבני 64-20 לעומת 15% מבני 65 ומעלה.

"האם המידע החדשותי באינטרנט יכול להחליף את מהדורות החדשות באמצעי התקשורת המסורתיים, כגון עיתון מודפס, ערוצי טלוויזיה, רדיו וכד'?"

כמחצית (49%) מהציבור סבורים שכן: כרבע מהציבור (24%) סבורים כך 'במידה רבה', רבע נוסף (25%) סבורים כך 'במידה מסוימת'. 44% סבורים כי המידע החדשותי באינטרנט אינו יכול להחליף את מהדורות החדשות באמצעי התקשורת המסורתיים ('לא כל כך' או 'בכלל לא'). 7% לא ידעו להשיב.

שיעור הסבורים שכן יורד עם הגיל: 55% מבני 44-20, 47% מבני 64-45 ו-35% מבני 65 ומעלה סבורים ('במידה רבה' או 'במידה מסוימת') כי המידע החדשותי באינטרנט יכול להחליף את מהדורות החדשות באמצעי התקשורת המסורתיים.

אמינות ומגוון דעות

35% סבורים כי אמצעי התקשורת המסורתיים מספקים מידע אמין – 4.8% 'מסכימים מאוד' עם ההיגד ו30.4%- 'מסכימים'. 60% השיבו כי המידע 'לא כל כך' או 'בכלל לא' אמין.

פחות ממחצית (44%) סבורים שאמצעי התקשורת המסורתית בישראל מספקים מגוון של דעות והשקפות ('מסכימים מאוד' או 'מסכימים'). 19% סבורים שאמצעי התקשורת המסורתית בישראל מספקים מידע נקי מלחצים פוליטיים או מסחריים, ואילו 73% אינם סבורים כך.

36% מהיהודים ו-29% מהערבים מסכימים כי אמצעי התקשורת המסורתיים מספקים מידע אמין.

אמינותם של הטלוויזיה, הרדיו והעיתונים נתפסת כגבוהה יותר מאמינות הרשתות החברתיות. הטלוויזיה נתפסת כאמינה ('במידה רבה' או 'במידה מסוימת') בקרב 44% מהציבור, הרדיו – בקרב 48%, והעיתונים – בקרב 44%. לעומת זאת, הרשתות החברתיות הנתפסות כאמינות בקרב 28% מהציבור.

52% מהחילוניים, 46% מהמסורתיים, 32% מהדתיים ו9%- מהחרדים סבורים כי הטלוויזיה אמינה ('במידה רבה' או 'במידה מסוימת').

באופן כללי, כיצד כלי התקשורת מתארים את המצב במדינה?

רבע מהציבור, 25%, מעריכים כי כלי התקשורת מתארים את המצב במדינה כפי שהוא במציאות. מחצית, 50%, סבורים כי כלי התקשורת מתארים את המצב במדינה באופן גרוע יותר ו-13% סבורים שהם מתארים את המצב טוב יותר מאשר במציאות (12% נוספים לא ידעו להשיב).

בקרב היהודים: 30% מהחילוניים, 25% מהמסורתיים, 15% מהדתיים ו-14% מהחרדים סבורים כי כלי התקשורת מתארים את המצב כפי שהוא במציאות.

טוקבקים? נחלת העבר

74% מהציבור אינם משתתפים בדיונים בנושאי אקטואליה כגון פרסום תגובות למאמרים, באינטרנט או דרך הרשתות החברתיות או בלוגים, 17% משתתפים בדיונים, מרביתם לעיתים רחוקות או מדי פעם. 8.2% אינם משתמשים כלל באינטרנט.

20% מהאוכלוסייה ראו או חוו לעיתים קרובות ביטויי שנאה, גילויי אלימות או איומים שהופנו כלפי אנשים שפעילים במדיה החברתית, 17% ראו או חוו מדי פעם, 11% לעיתים רחוקות ו -43% לא חוו או שאינם פעילים ברשתות חברתיות (8.2% אינם משתמשים כלל באינטרנט).

מהמשתמשים באינטרנט: 29% חוששים לקחת חלק פעיל בדיונים בשל תופעות אלו, בנוסף ל- 34% שאינם פעילים כלל בדיונים ברשתות החברתיות מסיבות שונות.