ועד הישיבות: "אחוזים ניכרים אינם מתייצבים ובכך מסכנים את עולם התורה"

בהנהלת ועד הישיבות שיגרו מכתבים לראשי ומנהלי הישיבות על מנת להתריע בפניהם על העובדה כי אחוזים ניכרים מבני הישיבות אינם מתייצבים במועד לזימון השנתי בלשכת הגיוס ומסכנים בכך את מעמדם כבן ישיבה על כל המשתמע מכך, ולאחר זמן מוצאים את עצמם מן הצועקים לשעבר

ועד הישיבות בקריאה לראשי ומנהלי הישיבות הקטנות להסדרת ההתייצבות לצו ראשון כהוראת מרנן ורבנן גדו"י

הימים המרוכזים יתקיימו בסמיכות להיכלות התורה, והינם  מיועדים בעיקר לתלמידי הישיבות הקטנות, שאמורים להתייצב לראשונה ולהסדיר את מעמדם כבן ישיבה שתורתו אומנותו. הסדר זה נעשה בהתאם להנחיית והוראת גדו"י שליט"א לקיים את הליך ההתייצבות באופן הראוי ביותר לבני הישיבות הק' . פניה זו מכוונת לכלל ראשי הישיבות הקטנות שרובן ככולן הצטרפו זה מכבר להסדר זה, ובמיוחד לישיבות, שזה לראשונה הגיעו תלמידיהם ל שיעור ב' וג' ואשר נולדו עד לתאריך י"ט בטבת התשס"ה.

כאמור מטרת הסדר זה הינה הרצון המתבקש לשמר את מעמד תלמידי הישיבה שתורתם אומנותם תוך שימת לב מרובה שהדבר יתקיים באופן המתאים והראוי לבן ישיבה  ועל מנת למנוע עד כמה שרק ניתן ביטול תורה מתלמידי הישיבות, ולפיכך יתקיימו ההתייצבויות בימים מרוכזים המיועדים לבני ישיבות בלבד במוקדים שונים ברחבי הארץ  כשהדבר מהווה תיקון גדול מאד. 

בהודעת וועד הישיבות נאמר כי הנציגים יהיו נוכחים במועדים המיוחדים במקום ההתייצבות ויעקבו אחר ההליכים שהינם באופן המוסדר, תוך מתן פתרונות לכל בעיה ח"ו באם תיווצר.

בנוסף שיגרו בהנהלת ועד הישיבות מכתבים לראשי ומנהלי הישיבות על מנת להתריע בפניהם על העובדה כי אחוזים ניכרים מבני הישיבות אינם מתייצבים במועד לזימון השנתי בלשכת הגיוס ומסכנים בכך את מעמדם כבן ישיבה על כל המשתמע מכך, ולאחר זמן מוצאים את עצמם מן הצועקים לשעבר.

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. מכתב גלוי לבית שמד - ועד הישיבה

    בס"ד פר' שופטים אלול תשע"ט "עולם גולם יוסלה החולם"

    הקב"ה – נא הַיּוֹם תִּשְׁמַע שַׁוְעָתֵנוּ אָמֵן. הכל החל כאשר יוסלה עלה לישיבה קטנה. משהו לא טוב עבר עליו, לא יודעים מה, אומרים שמאז שהשתתף בפעילות כלשהי של המתנ"ס השכונתי זה התחיל לקרות, בקיצור בלבול, בחור הבר מצוה בן ה-13במקום להתבגר, השתקע יותר ויותר ברמה ילדותית לא מקובלת בעליל שהחריפה וגברה, כאילו חזר לכיתה ב' ופחות מכך. בפורים אסף כמה עשרות אגורות מאנשים טובים, מיהר ל"הכל בשקל" וקנה לעצמו מחזיק מפתחות, מאז כל מפתח שמצא ברחוב, בבוידעם, על הארון, במחסן ביהמ"ד, גם מפתחות שהעלו חלודה, הצטרפו למחזיק מפתחותיו, הוא הרגיש בכך 'מבסוט' עלי אדמות, ה"קנאקער" של הישיבה.

    מאות מטרים טרם בואו כבר ידעו כי יוסלה בשטח, וזאת לקול צלילי צלצלי מפתחותיו שרק גברו מיום ליום. לימים הצליח לקנות עוד 3 מחזיקי מפתחות, עד שהוצרך לקנות קלאצ' מיוחד למכנסיו שיחזיק את הררי המפתחות בליעה"ר. כשיוסלה נכח בכמה ילדים טמבלים בשכונתו ההולכים במכנסיים צמודות, למרות שראה אותם מתייסרים קשות בכל תנוחה ותנועה, החליט כי בהיותו בתפקיד "ראש הכיתה" הוא צריך ללבוש גרביונים כאלו. אך מה הוא יכול לעשות והוריו לא קנו לו כאלו, מוחו הקודח המציא לו מזור, מפה ושם אסף "סיכות בטחון" בעזרתם ניסה להצר את מכנסיו עד כמה שאפשר, עד שכבר לא יכול היה לעקם או ליישר הרגל אלא רק במאמץ עילאי. לאחר המבצע צעד בהם בגאווה ברחובה של עיר, נהנה לראות איך אנשים "מתפעלים" ממנו, ומנסים לכבוש את הצחוק בכל כוחם, "ודאי מעריכים אותי" חשב יוסלה ה'פיקח' לעצמו…

    למרות שלא ידע לעשן, היה תמיד מטייל עם חפיסת סיגריות, וכשאחד מחבריו עבר לידו מיהר לשלוף סיגריה וכאילו לעשן. פעם הסתבך עם בחור אלמוני שביקש ממנו לראות איך מיתמר מפיו עשן לבן, ליוסלה לא נשאר ברירה, אלא להדליק את הסיגריה ולשאוף במלוא ריאותיו, ואיך לא, הוא הרגיש שהוא הולך להשתעל. יוסלה לא נבהל, הוא הוציא מכיסו מכשיר פלאפון שנראה כאמיתי שקיבל פעם מ"אבות ובנים" ורמז לבחור שאחד מתקשר אליו בדחיפות, וכך ניצל מן התסבוכת. פעם כשהרגיש שלא מסתכלים עליו יותר מדי, הדליק כמה סיגריות ליד "גלאי עשן". האזעקות נדלקו, ורכבי מכבי אש והצלה דהרו למקום. במקום התעוררה בוקה ומבולקה, עד שנודע לבסוף כי בסה"כ מדובר בעשן סיגריה. יוסלה הטמבל הרגיש אח"כ כמלך בגדוד עת "זכה" לראיון בלעדי ב'קו הציבור', שבדרך כלל, פחות או יותר, זה הנייעס המדובר שם.

    כשנכח במנהג המוזר והכ"כ מצחיק של אברכים צעירים שלהיכן שהם הולכים בשב"ק הם מחזיקים את קופסת השטריימל ביד, חיפש לחקותם, אך מה יעשה והוא עדיין לא אברך, אך אל דאגה, כבר השיג הלוואה פה ושם, קנה קופסת פלסטיק יד שניה לכובע שלו, ומני אז, לא רק בשב"ק, היכן שהלך טייל עם קופסת הפלסטיק כשכובעו מונח שם על מי מנוחות. לחגיגת קופסת הפלסטיק החליט בקבלה נמרצת שלא לילך ב'חאלאט' סגור, ועדיף שהחגורה יהיה בכיסים, כך הוא יהיה יותר 'פטיש החזק'.

    מאוחר יותר התחיל ללכת גם בנעליים פתוחים ושרוכים מתבדרים, אולי גם זה יועיל להוסיף על ה"מעמד". כמובן שמבחור כזה, חוץ משערות וציפורניים לא צמח ממנו מאומה, למגינת לב הוריו ומוריו. עד מהרה הצטרף ה"קנאקער" יוסלה מיודענו לשוליית שלעפערס, שמסדרים במות ופארענצ'עס. העיקר שהלך עם חולצה כתומה עליה נכתב בגדול "יוסלה אירועים". מאוחר יותר נהיה לסבל של חברת הגברה מפורסמת, תפקידו התמקד בעיקר להביא את האורגן לאולם, תוך כדי שהוא אומר לכל הילדים כמותו לרדת מהבמה…

    כשגם בזה נחשב ל"לא יוצלח", עשה מעשה ונהיה ל"זמר". קנה חליפה אפורה, עשה חאלקה נוספת לפאותיו (ה"י), הצטייד במשקפי הברונזה של הגשר, ובעיקר בנעלי השפיץ, והתחיל לשיר בחתונות… לרוע מזלו, למרות שהגיע תמיד עם מזוודה שלימה של ג'לי ומי בושם, הציב פרוז'קטורים נגדו, ואפילו התלמד מה"להיטים" איך לתת בעיטות באויר בשעת ניגוני הבסים, ולהכריז "מאכצ' א מאצעב" מידי 20 שניות, הוא לא נקלט בבורסת הזמרים, הוא היה תמיד מאשים את הבחורים כי אילו רק ידעו מקצת מן הייסורים שעברו עליו מדי חתונה בלבשו את נעלי השפיץ האכזריים, רק לכבודם, לא היו מוכנים לוותר עליו…

    כשנכח שעדיין לא נקרא חברה'מן כדבעי, מצא סוף סוף את מבוקשו. בבת אחת נהפך לפסיכולוג בכיר, בלילה חלם משהו ובבוקר יצר איזה שם חדש, משהו בערך כמו "בעל תואר חי.חי.חי." כשלתוספת ה'מצב' הוסיף כמה תיבות באנגלית ו"20 שנות נסיון", וכך התפרסם בחוצות הקריאה "בא להעצים את עצמך" "למצות את ה'בך' שבך" ו"הגשמת חלומות" ומני אז החלו להתדפק על דלתו לשמוע ולהיעזר בעצותיו המחכימות ושיטת טיפולו "המדהימה" בעלת 20 שנות הנסיון.
    כל פציינט לכשעצמו שהגיע לבקר בקליניקה שלו היה בשבילו פשוט חמצן לנשימה, לא היה קץ לאשרו, הנה הגיע הזמן ונהפך ל"מאכער" של השטעטל, כשאמרו לו שטיפוליו המדהימים משיטת חי.חי. וסי. בי. די. מועילים לאלף כפרות, היה מרגיעם כי מדובר בתהליך ארוך, וכי עד חמש עשר שנים הכל מסתדר. עד כאן רק ההקדמה לסיפור המצמרת.

    בחול המועד הציג לראשונה בבניני האומה את "הקרנת בכורה" האישית שלו ב"מצגת דרמטית" מימי קורות חייו "המאלפים" הסוערים, כשהוא מצליח למלאות אולמות שלמים של אנשים שבאו לחזות בהיסטוריה "המקצועית" המדהימה והכ"כ מאלפת של המאבחן הפסיככטי הפדגוגיסטי הבכיר של מכון אח… מר יוסלה נ"י בעל תואר ראשון בשיטת מי.שי.גי.ני. ומאלף מקצועי ויוזם טיפול חי. חי. סי. לי. בי. חי. טי. משנה סמנכ"ל וראשון במעלה לאיי.בי.טי ויו"ר מכון טי.ביל.לי. להגשמת החלומות – שמבטיח שסיפור חייו הינו הצלחה בינלאומית ודרך חיים מובטחת… וכולם תמהים: האם האנשים שבאו לחזות בקורות חייו המרגשים כ"כ טיפשים? עולם גולם חולם כמו שכתוב!

    הסיפור הקודח דלעיל לא היה ולא נברא, אבל מצב כעין זה, ויותר מ"כעין", מתחולל בתקופתנו זה כמה שנים. לפני כמאה שנה ייסדו גדולי ישראל ארזי הלבנון זיע"א ארגון קדוש בשם "ועד הישיבות" במטרה לעזור ולסייע ככל האפשר לבני הישיבות, לא נלאה לתאר את כל קורות חייו של המשרד הנ"ל, אך מה שכן חובה לציין כי בשנים האחרונות נחשדים ועד הישיבות שהמקום נהפך למשרד לרועץ הראשוני ברשימה לבני הישיבות, הפך נמר חברבורותיו מן הקצה אל הקצה! לא מדובר באנשים שתאוות ממון השתלטה עליהם ובמקום לשמש בנאמנות את תפקידם, ממלאים פיהם מים וידיהם כסף, מדברים על משרד "רודף בני הישיבות" במלוא מובן המילה.

    ראשי השלטון הצהירו גלויות כי בדעתם לגייס את כל בני הציבור החרדי, הם נחושים בהחלטה מפני הבעיה הדמוגרפית של ריבוי הציבור החרדי בליעה"ר שמאיימת עליהם יותר מהאיום האיראני, גיוס בני הישיבות הוא אחד משלושת הזרועות (חמץ – חינוך, מכללות, צבא) בהן בחרו ראשי השלטון להפוך את הציבור החרדי ל"ישראלי", ל"יהדות ליברלית" היל"ת, כשבכך הם מקווים לפתור הבעיה הדמוגרפית בפתרון מקורי, ללא צורך בהעלאת החרדים על ספינות ולהטביע אותם בים, וגם לא ייבוא של מיליוני רוסים וצרפתים שיקבעו את הרוב הלא חרדי.
    אבל הם בבעיה, והם הצהירו זאת בגלוי, שאי אפשר לכפות על ציבור לשנות את אורחות חייו מזה 50 שנה, אם ילכו בכח, התוצאה תהיה כמו בחוק שירות לאומי לבנות שבעקבות מאבקה הסוער של היהדות החרדית נהפך ל"אות מתה" (ציטוט מפרוטוקול "הועדה לגיבוש חוק טל"). מה עשו??? הגיעו למסקנה שצריך לעשות תהליך של בפה-רך, של מקל וגזר, של הסכמים והידברויות, של התחלה מהשוליים ולכיוון המרכז, וכמובן שאין בדעתם לוותר על המרכז. השכל הפשוט אומר אם כן, כי הדבר היחיד שנותר ליהדות התורתית הינה מלחמה גלויה כמו בגזירת גיוס בנות דאז, ולהפוך את חוק הגיוס ל"אות מתה".

    ולא יאומן כי יסופר! ועד הישיבות וראשיו, במקום לעשות את המוטל עליהם להצלת בני בישיבות בתור מייצגי עולם הישיבות, ישבו להידברויות ו"פשרות" והסכמים נבזיים עם שלטונות הצבא הארורים, כשהכל במסווה של "הצלת העילויים", כשלבד מפשע מחריד זה לכשעצמו, הלא לאמיתו של דבר גם הצלת העילויים אין כאן, הן אמנם שכרגע הם לא נטפלים לעילויים, אך זה רק לשעה בלבד, ואין בדעתם כלל לוותר על העילויים! הוי אומר: רודפים!! רודפים!! והם עוד נקראים ועד הישיבות… והעולם חולם מרוגש ורגוע: "הם מצילים את בני הישיבות"…

    רק כעת נודע שהם כבר דנים בסתר על "חוק הגיוס" האכזרי, שאמור לעלות על שולחן ועדות כנסת המינים לאחר הבחירות הבאות והרכבת הקואליציה שבעקבותיהן היל"ת. ועוד לא דיברנו על הסיפורים המצמררים של "ועד הישיבות" עצמו, המתחוללים במטרה למילוי היעדים שהם הסכימו עליהם, רק כעת יצא ספר נפלא עב כרס על מעללי ועד הישיבות, לך תראה מה מתחולל שם, זוועות עולם! הזהו 'ועד הישיבות' או 'ועד הצבא'?! עד מתי יהיו אלו למוקש!

    כשלוחי דרבנן ובשם כל ישראל, כמידי יום רביעי יתאספו שלומי אמוני ישראל בשעה 1:30 בצהריים ע"י משרדי "ועד הצבא" ברח' מלאכי 28 ולאחמ"כ ע"י ביתו של הרב ברוך סולובייצ'יק ברח' צפניה להשמיע את זעקת היהדות החרדית נוכח הפשעים הנוראים מטה הפעולה לשבירת ההסתגלות. הַיּוֹם תִּשְׁמַע שַׁוְעָתֵנוּ אָמֵן.

    הַיּוֹם תִּשְׁמַע שַׁוְעָתֵנוּ |
    הגב
  2. כנראה שהיום יהדות התורה + וועד הישיבות + והרבנים מהציונות הדתית = היינו הך

    כנראה שהיום יהדות התורה + וועד הישיבות + והרבנים מהציונות הדתית = היינו הך

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב