מופע של איש אחד: יועץ ראש הממשלה חושף את סודות הקמפיין

בחמש לפנות בוקר התייצב יונתן אוריך יועצו של ראש הממשלה, והאיש שעומד מאחורי הקמפיין וחשף את כל סודות הקמפיין, איך התחיל המומנטום? מה גילו על גנץ? ואיזה סודות גנזו בדרך? אל תפספסו

יונתן אוריך, יועץ התקשורת של ראש הממשלה בנימין נתניהו, נכנס בשעה חמש לפנות בוקר לאולפן חדשות 12 ומול צופים מעטים נתן הצגה גדולה מול אנשי התקשורת.

יונית לוי, שניהלה את הפאנל בהשתתפות כתבי הערוץ סיון רהב-מאיר, ירון אברהם, עופר חדד ויאיר שרקי, עם האורחים זוהיר בהלול, אלדד יניב וח"כ מיקי זוהר. הדיון התגלגל בנחת – ואוריך שטח את כל הטענות בסבלנות.

באתר זמן ישראל הביאו את הציטוטים המלאים מהראיון

"בבחירות באפריל, אנחנו שוחחנו בערך בשעה הזאת בטלפון", פתחה יונית. "התוצאות היו די דומות – ואתה אמרת שגנץ יהיה ציפי שביט ושתית בערך, אם אני זוכרת נכון, שני-שליש בקבוק עראק? אני לא רואה את זה עכשיו. זה לא הישג של גנץ ולפיד, גם אם ציפי שביט הייתה בראש מפלגת אנטי-ביבי היא הייתה מגיעה לאותה תוצאה".

אוריך משועשע. "שתיתי יותר הערב", הוא משיב, "אבל גנץ הסתבר שהוא אפילו פחות מציפי שביט.

"תראי, הסיפור עם כחול-לבן זה לא רק שלא היה להם קמפיין, אני גם לא רואה שם מפלגה. אין שם בעצם שום מוצר – בטח לא מוצר שיכול להתמודד מול הליכוד, מפלגה שיש לה דרך, אידאולוגיה, מטרות, ערכים. אין שם כלום".

לוי: "אבל עשינו סיבוב של שנה ובסוף הגענו לאותה תוצאה, אולי טיפה פחות – 59 לגוש".

אוריך: "מבחינת הליכוד, עברנו טלטלות. אני חושב שרוב הסיבות לשינויים הללו זה דווקא [אביגדור] ליברמן, יותר מאשר גורמים אחרים במערכת הפוליטית. אבל אין ספק שהניצחון הלילה של ראש הממשלה נתניהו הוא ניצחון ענק בעיניי ושוחחתי אתו ואני חושב שגם בעיניו זה הניצחון הגדול ביותר שלו. ניצחון ענק בעצם, כנגד כל הסיכויים, כנגד קמפיין מאד מלוכלך של כחול-לבן…"

הנוכחים מצחקקים בקול. לוי גוערת: "רק שנייה, מיד נדבר על זה".

אוריך: "…קמפיין שהשווה את בנימין נתניהו לארדואן, למוסוליני, לרודנים. שהעלה גירה בכל פרשת הצוללות עם כל הפייק ניוז שיש סביב הדבר הזה. להאשים את בנימין נתניהו שהקדיש את חייו…"

אוריך: "לא נכנסנו".

לוי (נדהמת): "לא נכנסתם בכלל?"

אוריך: "לענייניו האישיים של גנץ?"

לוי (בציניות): "כן. לא היה כזה דבר".

אוריך. "לא".

לוי. "הקמפיין לא דיבר על מה הוא כן עשה או לא עשה בצוק איתן, על מה הוא כן עשה או לא עשה עם נשים אחרות? הדברים האלה לא נעשו? הקלטת סתר של ישראל בכר לא נעשתה?"

"הייתה פה חשיפה של הכתב הפוליטי הבכיר שלכם, עמית סגל", הוא משיב לה. "ואתם למעשה מערכת החדשות היחידה, למיטב ידיעתי בעולם, שמצליחה לתקוף פרסום של הכתב הבכיר של המערכת שלכם".

לוי נסערת. "יונתן, רק שנייה, בוא נעצור רגע. הפרסום היה מצוין, רק שנייה, ואם הייתה פה קלטת של בני גנץ יושב עם רונן צור ומבשל קלטת של נתן אשל אז היינו משדרים אותה באותה מידה פה".

אוריך: "רק שנייה יונית, יש לנו הרבה זמן והלילה ארוך".

יונית, נוזפת: "זה בוקר".

אוריך לא מאבד את קור רוחו וממשיך ברוגע: "לא ראיתי מערכת חדשות בעולם – ואני צופה כל לילה בסי אן אן, בי בי סי, פוקס – לא הייתה מערכת חדשות בעולם שלוקחת חשיפה מטלטלת של הכתב הבכיר שלה ותוקפת אותו יומיים לאחר מכן. אני חושב שהמערכת שלכם צריכה לעשות חשבון נפש…"

לוי שוב מנסה את כוחה. "יונתן, לא, לא, אתה אומר דברים שהם לא אמת, אנחנו לא לקחנו שום סיפור ותקפנו אותו, זה פשוט דברים לא נכונים".

אוריך: "הפרסום הזה של אילנה דיין ערב בחירות עולה כדי חשד לפלילים, מפני שהדברים כפי שהם נשמעו לי כצופה מן הצד נשמעים לי כמו האזנת סתר".

לוי, שואלת את אוריך: "אתה חושב שהדבר הזה הוא לא ראוי לשידור עיתונאית, מה ששודר?"

אוריך, ממשיך ברוגע: "הוא ראוי לשידור עיתונאי, חד משמעית. הוא עולה כדי חשד לפלילים משום שההקלטה שפורסמה כאן באולפן הזה היא הקלטה פלילית שהיא האזנת סתר".

יאיר שרקי: "יונתן, אבל מה אתה חושב על התוכן של ראש הממשלה מתאם עם הרב הזה פרסום של הקלטת (של ישראל בכר)?"

אוריך: "אני חושב שהתוכן המרכזי כאן הוא העובדה שהיועץ האסטרטגי הבכיר של בני גנץ – זה ישראל בכר, שלמעשה הקים ופיתח את המוצר הזה שנקרא כחול-לבן, שהוא מוצר שהוא יכול להיות מוצר מסחרי לא רע, מפלגה הוא לא. אפילו אלדד מסכים איתי בעניין הזה, כחול-לבן היא לא מפלגה אמיתית – והדברים שהוא אמר, שבני גנץ הוא סכנה לישראל והוא לא מסוגל לתקוף באיראן והוא מסוגל לקבל החלטות, הם דברים שראויים לשידור וראוי לעסוק בתוכן הדברים ולא במי הקליט ומי עשה ומי אמר".

לוי: "למה זה סותר? זה פתח את המהדורה ביום חמישי בערב".

אוריך: "זה לא סותר"

לוי: "גם פרשת הממד החמישי פתחה מהדורה".

אוריך: "ראש הממשלה לא ארגן את ההקלטה הזו, גם השיחה שאילנה דיין שידרה נעשתה הרבה אחרי ההקלטה הזו (של בכר והרב)".

לוי: "היא בוצעה יום לפני פרסום ההקלטה".

אוריך: "אבל ההקלטה שהביאה אילנה דיין היא הקלטה שהיא האזנת סתר פלילית וזה שאילנה דיין שידרה אותה היא סוגיה משפטית שתגיע לבית משפט".

לוי שוב נזעקת. "אילנה דיין היא פרופסור למשפטים, היא דוקטור למשפטים, נדמה לי שהיא יודעת…"

אוריך קוטע אותה. "אז אני אשמח שאילנה דיין תסביר איך היא שידרה הקלטה שמדברים בה שני אנשים ואף אחד מהם הוא לא צד לשיחה (שמקליט)".

לוי: "כן, היו יותר אנשים בחדר אבל בוא נתקדם".

אוריך, נחרץ: "לא היו יותר אנשים בחדר".
"מה עשה את הנזק הכי גדול לדעתך לקמפיין של כחול-לבן?", היא שואלת בטון ענייני.

אוריך: "של כחול-לבן? אין להם מפלגה ואין להם קמפיין. מה עשה להם יותר את הנזק? שאין להם מפלגה".

לוי: "לא. הגמגומים, הסיפור של בכר, הסיפורים האישיים של גנץ – מה מכל הדברים האלה שאתם עשיתם גרם הכי הרבה נזק?"

אוריך: "בוא אני אספר לכם סוד מקצועי. אנחנו עשינו סקרי עומק, קבוצות מיקוד, ואנחנו עשינו את הדברים האלה – אנחנו יודעים לעשות קמפיין בניגוד לאחרים. וכשאנחנו בדקנו מה הציבור חושב על בני גנץ – מה התכונה הבולטת של בני גנץ? התשובה מספר אחת שהייתה בפער גדול מכולם הייתה…"

אלדד יניב קוטע אותו ומתעקש שיענה על השאלה שלוי שאלה. אוריך ממשיך: "עשינו סקרי עומק. התכונה שאנשים אומרים על בני גנץ מספר אחת שהם אוהבים בו היא…" הוא מרים את הקול. "NONE!! כלום!!!"

יניב: "ועדיין, הפסדתם לו פעמיים".

אוריך: "לא הפסדנו! אנחנו ניצחנו ניצחון ענק ואנחנו נקים ממשלה בקרוב מאד".

יניב: "בפעם השנייה (בבחירות ספטמבר), כשנתניהו אמר, 'עשיתי טעות בקמפיין, אני לוקח על עצמי את כל האחריות', הוא בעצם התכוון אליך ואל טופז לוק – על זה שהוא נשען עליכם יותר מדי"

אוריך: "מתי הוא אמר את זה?"

אלדד יניב: "על זה שהוא הפך את עצמו לחיית פייסבוק וחיית רשתות במקום להסתובב בשטח. הוא תיקן את זה בסיבוב הנוכחי. זאת אומרת שחלק מהתובנות – כל מה שאתה אומר, עשיתם מחקר, לא עשיתם מחקר – אתם התמודדתם שלוש פעמים ופעמיים לא הצלחתם. עכשיו הצלחתם".

אוריך: "לא. הצלחנו גם בפעם הראשונה, אני מזכיר לך. לא הרכבנו (אז ממשלה) – הפעם אנחנו הולכים להרכיב. יש פה מגעים כבר ממש ברגעים אלו".

יניב: "להקים ממשלה?"

אוריך: "כן".

יניב: "עם מי?"

אוריך: "אנחנו ניקח עריקים מהצד השני".

אלדד: "את מי?"

יאיר שרקי: "כמה עריקים הזמנתם?"

אוריך: "יהיו עריקים".

יאיר שרקי: "כמה?"

אוריך מהנהן בסיפוק ולא משיב.

מיקי זוהר מתערב, כדי לעצור את סחף המידע. "עזוב, נו, הכל בסדר".

אלדד יניב מתעקש: "מפלגת העבודה? אורלי לוי? מי הראשונים? מי המפלגה הראשונה?"

אוריך, ממשיך במיומנות מרשימה: "אנחנו לא מדברים ברמת המפלגה. אגב, דיברנו על בני גנץ ועל יכולת קבלת ההחלטות שלו – זה לא בא לידי ביטוי רק בעניינים ביטחוניים. כשהוא ישב מול בנימין נתניהו במשא ומתן הקואליציוני, ואני הייתי שם, וכשבנימין נתניהו הסכים לכהן רק שלושה חודשים – בעצם לעזוב את משרד ראש הממשלה עכשיו – ובני גנץ מסתכל לו בעיניים ואומר, 'אני אחשוב על זה', 'אולי', 'אולי כן', 'אולי לא' ולא מסוגל לקבל החלטה".

יניב: "נתניהו היה מסוגל לקיים את זה?"

אוריך: "בוודאי".

יניב: "היה עוזב את ראשות הממשלה בעוד חודש ימים?"

אוריך: "אם הדבר הזה היה מתקבל ונחתם? כן. אבל גנץ לא הסכים, הוא לא היה מסוגל לקבל החלטות, הוא לא מסוגל לנהל קמפיין, הוא לא מסוגל לנהל מפלגה – ואני אומר לך שימיו כפוליטיקאי, בעיניי, ספורים".

יניב: "אתה אומר שנתניהו היה מוכן לכהן חודשיים ולהעביר את ראשות הממשלה לגנץ? זה לא היה תרגיל?"

אוריך: "זה לא היה תרגיל. הסכמנו לכך כדי למנוע בחירות שלישיות. מי שלא הסכים לכך היה בני גנץ, כי הוא לא מסוגל לקבל החלטות. אז הוא חזר לקוקפיט ושאל את גבי וגבי שאל את בוגי, ובוגי שאל את יאיר, ויאיר אמר לבני, ובני אמר לגבי, ובני שאל את רונן… אף אחד לא קיבל שם שום החלטה. הוא לא מנהיג ולא מסוגל לקבל החלטות, לא בטלפון האדום ולא באייפון שלו ולא בשום מקום אחר. והאיש הזה צריך כנראה, לדעתי, לעזוב את החיים הפוליטיים".

יניב שוב קוטע: "אתם מצטערים בדיעבד שהכפשתם אותו בקמפיין הבחירות? שנכנסתם לו לתוך התחתונים, לתוך הסרטונים, לתוך העניינים?", הוא שואל.

אוריך לא אוהב את הכיוון. "לא נכנסנו, לא נכנסנו", הוא אומר ברטינה.

יניב: "אתה כן יודע, אתם כן עשיתם את זה, כולל היום (שני) בבוקר שהפצתם פרסום שהיה אתמול בלילה ב-04:04. אתם שמתם על זה פרסום, אתם שמתם על זה כסף, אתה יודע את זה".

אוריך שוב. "תגיד", הוא משיב ליניב, "אתה מכיר את העניינים האלה ביחס אליו?"

יניב: "אני מכיר את מה שאני קורא. אני לא מכיר את זה, אין לי ידיעה מעבר".

אוריך: "לא הכרת את זה לפני הפרסום?"

יניב: "אני מכיר את מה שהפצתם".

אוריך: "לא, לפני שהפצנו".

יניב: "לא, מאיפה אני צריך לדעת?"

לוי: "רגע, אנחנו צריכים להקשיב רק לשמועות על אנשים בטוויטר? דברים שאומרים על חייהם האישיים?"

אוריך: "מה פתאום".

לוי: "זה נראה לך הגיוני?"

אוריך: "לא, לא עניין של חיים אישיים. היה פה עניין של… אני לא רוצה להיכנס לזה, אני לא רוצה להתייחס לזה בכלל. אבל היה פה עניין שכל מי שיושב פה מסביב לשולחן מכיר את הפרטים".

יניב: "כי אתם הפצתם את זה בשלושה קמפיינים".

אוריך: "כתבת בכירה ומוערכת שלכם החזיקה את רוב המידע בעניין הזה. הדברים האלה לא פורסמו, לצערי – ולדעתי שלא בצדק".

"יונתן, היא פירסמה חלק מהדברים שהיו יודעים לה", נוזפת יונית "אתה פשוט אומר דברים שהם לא נכונים, והיא גם היחידה שפרסמה את הדברים האלה". לוי מהנהנת בראשה באי שביעות רצון. על איזו כתבת הם מדברים – רק הם ושניים וחצי צופים שעדיין בהכרה בחמש בבוקר כנראה יודעים.

אוריך ממשיך במתקפה ההפוכה. "זה האולפן ששידר הקלטה של יאיר נתניהו עם חברים שלו בדרך למועדון חשפנות, מדבר בשיא החוש הומור. למה אתם מחזיקים והחזקתם חומרים הרבה יותר חמורים ביחס למועמד לראשות ממשלה ולא פרסמתם?"

לוי: "פרסמנו את כל מה שיכולנו וזה שקר, יונתן, זה שקר. אנחנו פרסמנו את כל מה שיכולנו. לא, לא, די".

יניב פונה לאוריך: "אז למה לא העברתם את זה למישהו אחר? לערוץ 20? לאראל סג"ל? לשמעון ריקלין?"

אוריך: "אנחנו לא העברנו שום דבר, אנחנו לא עסקנו בזה".

יאיר שרקי משנה כיוון. "אפשר שאלה בנושא קצת אחר? ישב פה רונן צור בתחילת הערב ורמז לחבלה מכוונת בקמפיין כחול-לבן – רמז לישראל בכר".

אוריך: "הוא (צור) עשה חרא של קמפיין אז הוא מעדיף לפרוק את זה על בכר".

שרקי: "חיבלתם בקמפיין של כחול-לבן? היית מתואם עם ישראל בכר?"

אוריך: "לא חיבלנו בשום דבר, הם עשו עבודה מצוינת גם בלעדינו".

שרקי: "היה לך קשר עם ישראל בכר במהלך הקמפיין?"

אוריך: "לא, בחיים לא דיברתי אתו, אין לי את הטלפון שלו אפילו".

יניב: "איך נודע לכם, בין הפגישה הראשונה לשנייה, שהרב נפגש עם בכר? בעצם נודע לכם, כי אז נכנסתם לתמונה – הפגישה הראשונה (בין הרב לבכר) לא הוקלטה".

צריך ללמד את האופן שבו אוריך מצליח להסיט את הדיון בשאלות שלא נוחות לו. כמו ברגע זה ממש.

אוריך: "לא, לא נודע לנו, אבל אתה לא הסברת לי האם אתה יודע או ידעת על ענייניו של בני גנץ?"

יניב: "בוודאי, כי אתם הפצתם את זה מהקמפיין הראשון".

אוריך: "לא, לא, בלי קשר למה שהפצנו או לא הפצנו"

יניב: "מהקמפיין הראשון, שאתם הפצתם את הסיפור…"

אוריך, משועשע, קורא בקול רם: "אלדד יניב הגדול! מאושיות היוטיוב שחושף את מה שקורה מאחורי הקלעים, לא הכרת את הדברים?"

יניב: "מהקמפיין הראשון, שאתם הפצתם את סיפור הפלאפון שנפרץ, אתם הפצתם גם מה נפרץ מהפלאפון הזה – הסרטונים הארוטיים, כל מה ש…"

אוריך: "לא, לא, אל תיכנס לזה".

יניב: "מה לא?"

אוריך: "לא אמרנו דברים כאלה, סליחה, לא אמרנו דברים כאלה".

יניב: "בוודאי שזה נודע לי – כמו לאחרים".

ירון אברהם קוטע את הדיון שעובר כמעט לפסים של שפה סודית בין יניב לאוריך, ומעלה שאלה אחרת. "אם גנץ לא כשיר, דמנטי וסכנה ביטחונית משמעותית לישראל, למה הצעתם לו להיות ראש ממשלה?" אברהם שואל.

אוריך: "לצערנו לא קיבלנו מספיק מנדטים להקים ממשלה בלעדיו, הפעם נקים ממשלה בלעדיו".

אברהם: "סכנה לישראל! איך הצעתם לו להיות ראש ממשלה? לא עדיף בחירות שלישיות, יהא מחירן אשר יהיה, מאשר להציע לאדם שמסוכן לישראל את ראשות הממשלה? מפתיע".

אוריך: "אני בדיעבד בהחלט חושב שהתוצאה הרבה יותר טובה, שטוב שהלכנו לבחירות, טוב שהגענו לתוצאה שהגענו אליה, וטוב שנקים ממשלה בלעדיו".

לוי, שהייתה שקטה דקות ארוכות, נכנסת בחזרה לשיחה: "תסביר לנו את הפער בין הטון המאוד מפויס של ראש הממשלה הערב, לבין הטון שלך. אולי אתה רוצה להגיד משהו ל-61 – נכון לעכשיו – המנדטים שלא הצביעו לגוש הימין?"

אוריך: "הטון שלי הוא מפויס לחלוטין".

כולם באולפן מצחקקים, לוי עצמה פורצת בצחוק רם.

לוי: "וואו".

אוריך: "הטון שלי הוא מפויס, ה-61 מנדטים – בואו נגיד, קצת פחות – שלא הצביעו לנו הולכים לקבל ממחר בבוקר, להמשיך לקבל ממחר בבוקר, את ראש הממשלה הטוב ביותר שהיה למדינת ישראל. אני חושב שכולם יכולים לישון הרבה יותר טוב בלילה כשהוא נמצא עם היד על ההגה וכשהוא מנווט את ענייני המדינה בצורה הבטוחה, האחראית והמושכלת ביותר. זה המסר המפויס שיש לי".

יניב: "השאלה למה אתה לא מפויס, לא למה הוא. למה מהרגע שהוא השיג את התוצאה הזו הערב, אתה ממשיך לצייץ בטוויטר כאילו אנחנו נמצאים באמצע הקרב".

אוריך: "כשאתם שואלים אותי ומעמתים אותי עם שאלות, אז אני עונה לשאלות".

יניב: "אתה מעלה תמונה של בני גנץ הערב ושואל 'מי זה'? רמטכ"ל צה"ל, בן אדם שאתם הצעתם לו להיות ראש ממשלה לפני כמה חודשים".

אוריך: "הפיד שלך מקפיץ דברים שלי?"

יניב: "לציוצים שלך יש לי התראות".

לוי מעלה נושא חדש. "ראש הממשלה, משפטו מתחיל בעוד שבועיים. אם ראש הממשלה חלילה יורשע בבית המשפט, מה אז?"

אוריך לא מהסס אפילו לשבריר שניה לפני שהוא עונה: "אני לא רואה סיכוי שהוא יורשע בבית משפט".

לוי: "למה לא? אלה עבירות מאד חמורות".

אוריך: "כי אני מכיר, להבדיל מכל מי שיושב פה – אולי חוץ ממיקי (זוהר) – אני מכיר את התיקים לעומק, הייתי גם רוב הזמן בסביבתו במהלך הזמן שאותם תיקים נידונו. זה פשוט קשקוש".

יניב: "ואם שלושה שופטים יחשבו אחרת?"

לוי: "זאת אומרת זה הולך למשפט, לפסק דין, לא לחקיקה, לא לניסיון לעצור את זה, לא לניסיון למנוע את זה – זה הולך למשפט? זה מה שאני מנסה לשאול".

אוריך: "ברור, ברור! זה הולך למשפט מד-הים!".

יניב: "מה זה נקרא מדהים?"

אוריך: "זה הולך לזיכוי חד משמעי".

יניב: "הוא יופיע בבית משפט שלוש פעמים בשבוע?"

אוריך: "אנחנו הולכים למשפט, ראש הממשלה הולך למשפט שינקה ויחטא ויוציא לאור השמש את כל היחסים האלה שבין פוליטיקאים לבין כלי תקשורת".

יניב: "כלומר, מה שאתה אומר, בניגוד למיקי זוהר, שאין עניין של חוק צרפתי…"

אוריך: "לא יהיה חוק".

אלדד: "אין עניין של חסינות, ראש הממשלה נחוש להתחיל בעוד שבועיים את המשפט, יתייצב, יחשוף את כל האמת? מאה אחוז, זו כותרת יפה. כותרת חשובה".

אוריך: "והוא ינצח בענק".

יניב. "היא שואלת אותך אם משהו נשאר על רצפת העריכה. אם יש משהו עוד יותר מלוכלך ממה שפורסם, שאם אנחנו נראה אותו אנחנו נגיד וואלה, את זה ביבי עצר".

אוריך: "אולי".

שרקי. "יונתן, כל הלילה ישבנו כאן וניתחנו מה היה בדיוק רגע המפנה בקמפיין הליכוד… עכשיו אתה לא מותקף, אתה לא מפויס כי…"

אוריך: "בואו, תתפייסו איתי כבר!"

שרקי: "אז מתפייסים. תגיד אתה, בתור מי שישב בתוך החדרים, בעיניכם, מה היה רגע המפנה, מתי אתם התחלתם לסגור את הפער?"

אוריך: "מתי התחיל המומנטום בעצם?"

שרקי ויניב: "כן"

אוריך: "לפני שבוע בערך… מתי זה התחיל בדיוק…"

אוריך שוקע בהרהורים, ומיקי זוהר, מתערב: "אני חושב שאני יודע בדיוק את הנקודה".

אוריך: "תן".

זוהר: "אני חושב מהרגע שהסתבר שבני גנץ מעורב כנראה בפרשת הממד החמישי ושיש חקירה…"

יונית לוי מתרגזת. "הוא לא מעורב בפרשה".

זוהר: "אני אומר לך שהוא מעורב ואנשים יראו את זה. ראו שהוא ישב עם אלשיך, ראו ש…"

לוי קוטעת את זוהר. "כן", היא אומרת בטון מריר, "זו ידיעה שפתחה את המהדורה שפרסם כתבנו הפוליטי עמית סגל, אבל אפשר להמשיך לטעון שאנחנו… כן".

זוהר. "אם יש משהו שאני יכול להגיד, פה יש פרשנים פוליטיים אפילו מעולים, בסדר?"

לוי מרוצה. "מסכימה איתך". איך לא ראתה את מה שיקרה כשהרימה, שוב, לאוריך להנחתה.

"ולכן אנחנו מצפים מכם לא לדרוך על הפרשנים ועל הסיפורים שהם מביאים", אוריך אומר בקול רועם.

זוהר חוזר אל גנץ ופרשת ממד החמישי. "הציבור בבית הבין שבני גנץ זה לא מה שהם חשבו. כל המעטפת שהם ניסו לעטוף אותו ולהפוך אותו למיסטר קלין ולאיזה בן אדם שהוא מתאים להנהגת המדינה, הסתברו היכולות ההנהגתיות שלו שהן שואפות לאפס, הסתברה היכולת הרטורית שלו שהיא שואפת לאפס. הסתברה גם ההתנהלות שלו בכל מני אספקטים – במיוחד באספקטים העסקיים – שהיא שואפת לאפס. ואנחנו לא עשינו את זה – הוא עשה את זה יפה מאד בזכות עצמו".

ירון אברהם צוחק. "אמרתם קמפיין חיובי, אני מחכה".

זוהר: "בואי נעשה ניתוח פשוט לקמפיין הזה. דיברנו על שטח – עשינו אותו מעולה. דיברנו על מסרים למה צריך להצביע לנתניהו, לא למה לא להצביע להם – זה הלך מעולה. כשדיברנו על קמפיין חיובי, דרך אגב, תיכננו בעיקר לדבר למה צריך להצביע לנתניהו, פחות לדבר למה לא להצביע להם, ועשינו את זה הרבה יותר הפעם וזה הלך מעולה. אני חושב שהערנו את השטח, במיוחד עם המטה שטח שישראל כ"ץ הקים יחד עם מירי רגב, כשמירי עשתה את כל הכנסים והאירועים, וגם השטח בסופו של דבר ביום הבחירות ידע להביא מצביעים שלא באו להצביע בפעם הקודמת".

יונית: "בסוף נתן אשל אומר, רק קמפיין שנאה, זה מה שעובד".

זוהר: "עם כל הכבוד לנתן אשל, ואין לי הרבה כבוד אליו – הנה, אני אומר לך את האמת, אני לא משקר. אני לא מקורב אליו, אני בקושי בקשר איתו. אני לא מעריך את האיש. הנה אני אומר את זה על השולחן. מה שהוא אמר, ומה שאמר גם בעבר, ויכול להיות יגיד גם בעתיד, זה הרבה מאד שטויות שאין להם שום קשר לראש הממשלה. ראש הממשלה לא נותן לו שום הנחיות. ראש הממשלה גם לא מסמיך אותו…"


אוריך: "סליחה שאני קוטע אותך. אתה חושב שיש קשר בין מי שהקליט את נתן אשל לבין מי שהקליט את ההקלטה שפורסמה פה על ידי אותה כתבת (אילנה דיין) יום למחרת?"

אלדד יניב: "אתה חושב שיש קשר?"

אוריך, בציניות: "מה פתאום".

דפנה ליאל: "הרגע התלוננת שאנחנו חושפים מקורות, אז…"

יונית לוי ממלמלת, כמו לעצמה: "רק כשזה נוגע לצד אחד…"

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. ~נכון ש"לא יהיו עוד בחירות בארץ" *~*~*~* "No more Voting in Israel" - המשיח בדרך~

    .

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב