הנתבע הופיע עם שקים מלאים במטבעות 5 אגורות בלשכת בד”ץ העדה החרדית

מרן פוסק הדור הגר”מ שטרנבוך דן במהלך ‘שיעור כללי’ בהיכל ישיבתו בבית שמש על מעשה שהיה כשישב בבית דין ופסק נגד אחד הצדדים, והוא הגיע לפרוע חוב באלפי מטבעות של “חמש אגורות” ואמר, “פסקתם נגדי – אני אסדר אתכם”.

ראש הישיבה הגדולה בבית שמש מרן פוסק הדור הגר”מ שטרנבוך שליט”א, סיפר במהלך ה”שיעור כללי” השבועי בהיכל ישיבתו על מקרה מעניין שאירע לפניו בשבתו כדיין בבית הדין של העדה החרדית בירושלים.

במהלך דבריו בסוגיית “סלעים דינרים” במסכת בבא מציעא, הביא ראש הישיבה את ספיקו הידוע של הגאון רבי חיים מבריסק זצ”ל אם מי שלווה במטבע מסוג מסוים יכול לפרוע במטבע מסוג אחר, או שיכול המלווה לטעון שמפסיד בכך את ‘דמי השולחני’ – התשלום הניתן לפורט המטבעות על החלפתם.

לאחר פלפול ודיון בדברי הגר”ח מבריסק במשך שעה ארוכה, חתם ראש הישיבה את דבריו בסיפור שאירע בלשכת בד”צ העדה החרדית לפני מספר שנים, כאשר אחד מבעלי הדינים ביקש לשלם לבעל דינו באמצעות אלפי מטבעות של ‘חמש אגורות’, כדי ‘לסדר את התובע’ ולהטריח אותו בפריטת המטבעות.

בדבריו אמר פוסק הדור: “אספר לכם מעשה שאירע אצלי. ישבתי בבית דין במהלך דין תורה, ופסקנו על אחד מבעלי הדינים שחייב לשלם אלף שקל.

“הבעל דין נשבע שהתובע מעליל עליו שקרים וכזבים ובא לגנוב אותו, אבל אמרנו לו שעפ”י דין תורה צריך לשלם, ואם אינו משלם, בית הדין יהיה מוכרח להוציא עליו כתב סירוב.

“והנה למחרת בא הלה לבית דין עם שקים מלאים באלפי מטבעות של חמש אגורות השווים בערכם לדמי אלף שקלים, ואמר לבית הדין שבזה הוא פורע חובו, וטען שרב אחד פסק לו שכיון שהמטבע “חמש אגורות” יוצא בהוצאה (בזמנו) הרי”ז פירעון ויוצא בכך את חיובו.

מרן פוסק הדור סיפר כי התקשר לבנק לברר על מעמדו החוקי של מטבע ‘חמש אגורות’:” התקשרתי לבנק לברר על מעמד מטבע חמש אגורות ואם הוא סחיר בכל העיסקאות, ואמרו שעפ”י חוקותיהם, מטבע של חמש אגורות הוא מטבע עובר לסוחר ואפשר לשלם בו”.

בשלב זה פרס לפני תלמידיו אמת צדדי השאלה: “מצד אחד מטבע זה של חמש אגורות יוצא בהוצאה, אך מצד שני גורם לו בכך טירחה והוצאות, כי לא היה אפשרי לפרוט את המטבע של חמש אגורות בכל מקום, אלא רק בבנק המרכזי, וגם הבנק המרכזי לא היה יכול לקבלו מיד אלא לאחר שבוע”.

לאחר אריכות דברים בנושא, הכריע מרן פוסק הדור במהלך שיעורו כי השאלה הזאת שנויה ותלויה במחלוקת הפוסקים, ומצד עיקר ההלכה ראוי לחייב את הנתבע לשלם במטבעות עוברים לסוחר בכל חנות ולא לשלם במטבעות של ‘חמש אגורות’, אך הלכה למעשה הדבר תלוי בנסיבות, כי לפעמים יש לפטור את הנתבע מחמת היותו ‘מוחזק’.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.