מבקר המדינה חושף: כך התנהלו הרשויות המקומית בעת משבר הקורונה

על פי דו”ח מבקר המדינה, רק מחצית מרשויות המדגם תיעדו באופן מלא את ישיבות הערכת המצב שהן ניהלו בעת משבר הקורונה # בנוסף, 82% מרשויות המדגם ציינו כי התקשו ליישם את הנחיות השלטון המרכזי בשל ריבוי הנחיות, ו-56% מהן ציינו כי היו הנחיות סותרות # הדו”ח המלא

בתאריך 11.3.20 הכריז ארגון הבריאות העולמי על מחלת הקורונה כמגפה כלל-עולמית. בישראל נרשמה לראשונה התפרצות מחלת נגיף הקורונה בשלהי פברואר 2020. בתקופה של אי-וודאות היו הרשויות המקומיות בעלות תפקיד חשוב מאין כמותו – לשמש עוגן עבור התושבים ועבור הקהילה – ובתוך כך לפעול להמשך אספקת השירותים הדרושים לתושבים ולצמצום נזקים, במידת האפשר.

 

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בחן בדו”ח המתפרסם היום (רביעי) היבטים שונים בפעילותן של הרשויות המקומיות בתקופת משבר הקורונה – בעיקר בגל התחלואה הראשון. הבדיקה נעשתה בקרב עשר רשויות מקומיות. כמו כן הופצו שאלונים בקרב 102 רשויות מקומיות, שנבחרו על פי מדגם סטטיסטי, בנושא פעילותן בחירום בתקופה שבין מרץ ליולי 2020, ו-85 מאותן רשויות השיבו על השאלון, כמו כן התבצע הליך שיתוף ציבור.

 

בביקורת עלה כי 31% מרשויות המדגם הכירו את חוזר מנכ”ל משרד הפנים משנת 2008 ולפיו הרשויות המקומיות נדרשות להכין נוהל הפעלה על פי “נוהל הערכות הרשות המקומית לפנדמיה של שפעת” שהפיץ מטה מל”ח ארצי במאי 2007, אך לא הכינו נוהל כנדרש, 18% מרשויות המדגם לא הכירו את חוזר מנכ”ל משרד הפנים ולא הכינו נוהל היערכות לפנדמיה של שפעת.

 

על פי דו”ח מבקר המדינה, רק מחצית מרשויות המדגם תיעדו באופן מלא את ישיבות הערכת המצב שהן ניהלו. שלוש מעשר הרשויות המקומיות שנבדקו לא ערכו ולא תיעדו תהליך הפקת לקחים בסיומו של הגל הראשון, כדי למפות את ההיבטים שיש לשמר או לשפר באופן תפקודן.

 

בנוסף, 82% מרשויות המדגם ציינו כי התקשו ליישם את הנחיות השלטון המרכזי בשל ריבוי הנחיות, ו-56% מהן ציינו כי היו הנחיות סותרות.

מסקר שיתוף הציבור עולה כי כ-20% מהתושבים היו מאוד לא מרוצים מתפקודן של הרשויות המקומיות, וכ-40% היו מרוצים באופן חלקי מתפקודן בעת משבר הקורונה. הרשויות המקומיות נבדלות ביניהן מבחינת הסיבות להיעדר שביעות הרצון.

למול קנסות בהיקף של כ-7.3 מיליוני ש”ח שניתנו ברשויות שנבדקו, נגבו עד 1.12.20 כ-1.3 מיליוני ש”ח, שהם 18% מתוך סך הקנסות שהוטלו.

גם לאחר מועד החרגתם של כלל העובדים הסוציאליים (קרי, המועד שבו יכלו הרשויות המקומיות להעסיקם בשיעור הגדול ממכסת ההעסקה המוגבלת באותה עת), היו רשויות שבחרו שלא לאייש את מלוא תקני עובדי הרווחה – מדיווחי 204 רשויות מקומיות עולה כי 20% מהן איישו לכל היותר 85% מהמשרות שנקבעו בתקנים.

כמו כן, ברשויות מקומיות שלא אפשרו עבודה מרחוק היו עובדים סוציאליים ופסיכולוגים חינוכיים שנאלצו לצאת לחופשה בתקופת החירום, אם משום שלא היה באפשרותם להגיע לעבודה במשרדי הרשות, ואם משום שבחרו שלא להגיע למחלקה (בין היתר, בשל השתייכות לקבוצת סיכון או בשל חשש מחשיפה לנגיף); כמו כן, לא נקבעו מתודולוגיות והנחיות סדורות לטיפול מקצועי מרחוק.

בהיבט של שימוש ושיתוף במידע, נמצא כי הרשויות המקומיות נתקלו בקשיים בשימוש בבסיסי מידע שונים הן שלהן והן של גופים אחרים (ובהם, בין היתר, בסיסי מידע של המוסד לביטוח לאומי, של משרד הבריאות, של המשרד לשוויון חברתי ושל משרד האוצר), לצורך איתור אוכלוסיות הזקוקות לסיוע: בסיסי המידע לא היו זמינים לשימוש באופן מיידי, חסרו בהם פרטים, הם כללו פרטים שגויים, היו ערוכים בפורמטים שונים של דיווח ולא ניתן היה לאחדם אלא לאחר שעובדו מחדש, ובהשקעה מרובה.

בנוסף, המחלקות לשירותים חברתיים נדרשו להשקיע חלק ניכר מהמשאבים, מהזמן ומכוח האדם החיוני שלהן בניהולו ובהוצאתו לפועל של מערך מפעל ההזנה – הדבר בא על חשבון הטיפול המקצועי אשר בעת המשבר היה דרוש יותר מבעבר לאוכלוסיות הרווחה ולתושבים שנזקקו לסיוע.

בנושא החזרה ללימודים במוסדות החינוך, עלה כי בכ-50% מהמקרים (בגנים ועד כיתות ג’ ובכיתות י”א-י”ב) קבעו ראשי הרשויות המקומיות את מועדי השיבה ללימודים במועדים מאוחרים מאלו שנקבעו בצו, זאת בעיקר בשל קשיים של הרשויות המקומיות בהיערכות לפתיחת מוסדות החינוך בהתאם להנחיות.

בביקורת נמצא כי כל הרשויות המקומיות שנבדקו מצאו דרכים חלופיות לקיים אירועים להעלאת המורל של התושבים, במגוון פעילויות שהתאימו להנחיות ולתקנות השונות. מבקר המדינה מציין לחיוב את הפעילות ההתנדבותית הענפה בארגונן של הרשויות המקומיות, תוך שיתופי פעולה עם עמותות, ארגונים ציבוריים וחברות עסקיות.

מבקר המדינה ממליץ בדו”ח, בין היתר, כי משרד הפנים ינחה את כל הרשויות לבצע הליכי הפקת לקחים בתום כל גל תחלואה, ולדווח לו באמצעות מחוזותיו על תוצאותיהם, זאת כדי שהפקות הלקחים ישמשו מתווה לפעולה באירועי חירום ולקראת גלי תחלואה נוספים, אם יהיו. עוד מומלץ כי משרד הפנים יסדיר את ההיבט הביטוחי בפעילות הרשויות המקומיות בתחום החקירות האפידמיולוגיות, בשיתוף עם הגורמים האחראים לכך.

במקרים שבהם הרשויות המקומיות מתקשות לבצע אכיפה בתחום שיפוטן, מומלץ שהן יגבירו את שיתוף הפעולה עם משטרת ישראל, כדי להבטיח שמתבצעת אכיפה כלל-ארצית לפי אמות מידה שוויוניות, ובכך לסייע בבלימת התפשטות המגפה.

 

מבקר המדינה מציין בסיכום הדו”ח כי משבר הקורונה חידד את חשיבותה של עבודת הרווחה הנדרשת בשעת חירום כדי להבטיח מענה לאוכלוסיות הראויות לקידום והפגיעות בחברה והבהיר את היותם של עובדי מערך הרווחה ברשויות המקומיות עובדים חיוניים בכל היערכות למצב משבר.

 

עוד מציין מבקר המדינה כי, ראוי שגורמי השלטון המרכזי והרשויות המקומיות ייתנו בידי שירותי הרווחה את מלוא הכלים והפתרונות להתמודדות עם משימות החירום ולצליחת הקשיים המתעוררים במהלכן – בכלל זאת העסקת כלל עובדי המחלקות לשירותים חברתיים בתקופת המשבר, הנגשת המידע הדרוש למחלקות לשם עבודתן, הבטחת קיומם של האמצעים הדרושים למהלך עבודה רציף של המחלקות ופיתוח מתודולוגיות לשיח מרחוק.

 

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.