נתניהו שיתף את מאמר 'מידה' שתוקף: "מר לפיד, אין לך מנדט למסור שטחים לאויב"

בחוות דעת מפותלת במיוחד שהוגשה אמש לשרים מטעם היועמ"ש, התעלול המשפטי הזה נשמע מגוחך עוד יותר, כאשר בין היתר נטען בה כי "אין חובה בדין להביא הסכם מסוג זה לאישור הכנסת", אך לצד זאת, "לאור האופי המיוחד של ההסכם, והקרבה המשמעותית לתאריך הבחירות, הבאת ההסכם לאישור הכנסת היא האפשרות העדיפה והראויה בראי דיני הבחירות".

עוד נכתב כי "ישנם קשיים רבים בחתימה על ההסכם בתקופת בחירות", אשר בין היתר מתעוררים "בהיבטי עקרון האיפוק והריסון, לאור מחלוקת ציבורית חריפה ביותר והתחייבויות מדיניות לגבי תיחום גבולות ימיים שיכבלו ממשלות עתידיות". אך לצד זאת "קיימים נימוקים ביטחוניים ומדיניים כבדי משקל לגבי הדחיפות והחיוניות בניצול חלון ההזדמנויות לחתימה על ההסכם שמכריעים את הכף לטובת היעדר מניעה משפטית לחתימה על ההסכם גם בעת הזאת".

לבסוף מסכמים אנשי לשכת היועמ"ש בקביעה לפיה "אין מניעה משפטית לנקוט חלופה של הנחת ההסכם לידיעת הכנסת", ולכן "ההחלטה באיזו דרך לנקוט – האם ההסכם יונח לידיעת הכנסת או יובא לאישורה – צריכה להתקבל על ידי הממשלה במליאתה".

נניח רגע לפלפול המתחמק ולטשטוש המכוון והשגוי של הגדרת קווי הגבול כשנויים במחלוקת, בניגוד להחלטת הממשלה מ-2011, ולכן גם לא כאלה המחייבים אישור הכנסת. נניח גם לנזילות המדהימה של מונח "המניעה המשפטית", ובכלל לא נתחיל לדבר על ההשלכות האסטרטגיות החמורות של כניעה ללבנון הקורסת והתקפלות מול איומי ארגון טרור הנשלט מטהרן.

נתייחס במצב הנוכחי לעובדה הפשוטה והברורה האחת, שאינה ניתנת לערעור ולא משנה כמה ינסו לסובב אותה. ראש הממשלה לפיד, בחתירתו להסכם המופקר עם לבנון, פשוט עובר על החוק. הוא וממשלתו עומדים למסור למדינת אויב שטחים בעלי ערך גיאופוליטי אדיר, במהלך בלתי הפיך ומופקר ותוך צפצוף מתמשך על חוקי היסוד של ישראל. בלי למצמץ ובלי להסתתר. שוד מוחלט לאור היום ודריסה של כל נוהל דמוקרטי מקובל.

הוא עושה זאת בסיוע "שומרי הסף" שהפכו לחותמות גומי גמישות במיוחד ומקהלת ספינים שקריים בתקשורת, ויחד עם הדמגוגיה האופיינית ללפיד בתקיפת יריביו הפוליטיים. וכל זה מתרחש כאמור רגע לפני בחירות, בכהונת ממשלת מעבר שאינה נהנית מאמון הציבור והעומד בראשה לא נבחר לתפקידו, בעיצומו של משבר פוליטי ובתקופה של מתיחות שיא בכל הגזרות הביטחוניות, ומול מחלוקת ציבורית עזה.

כל אלה לא מעניינים את יאיר לפיד, כי הדמוקרטיה מעולם לא עניינה אותו. כיו"ר אופוזיציה הוא כמעט ולא טרח להופיע בכנסת; כראש ממשלה חליפי היה שותף בכיר בקואליציה שדרסה לחלוטין את האופוזיציה, הדירה את חבריה מוועדות הכנסת ומנעה מהם להגיש הצעות חוק; וכעת כראש ממשלת מעבר הוא מוביל עוד מהלך אנטי-דמוקרטי בוטה של עקיפת בית הנבחרים בניגוד לחוק ובניגוד לאינטרסים של מדינת ישראל בטווח הקצר והארוך. בכך לפיד לא רק מסכן את ביטחון המדינה, אלא גם מערער באופן עמוק ומפחיד את יסודות המשטר בישראל.

אופן ההתנהלות של יאיר לפיד וממשלתו סביב ההסכם עם לבנון אמור לזעזע כל אדם שהדמוקרטיה הישראלית יקרה לו. המדינה אמורה למסור הבוקר את תשובתה לעתירות הדחופות שהוגשו נגד המחטף המסוכן. אסור שזה יעבור ללפיד בשקט.