בנק ישראל עושה צעד נוסף בדרך להנפקת השקל הדיגיטלי

הבנק פרסם הבוקר נייר עמדה שמתייחס לחלופות הארכיטקטוניות למימוש המודל הדו־נדבכי בו ישתמש השקל הדיגיטלי

בדומה לבנקים מרכזיים רבים בעולם אשר עוסקים בסוגיית העיצוב וההנפקה האפשרית של מטבע דיגיטלי קמעונאי של הבנק המרכזי (CBDC), גם בנק ישראל מתכוון להנפיק מטבע כזה שייקרא שקל דיגיטלי. המודל הנבחן לתפעול מערכת השקל הדיגיטלי הוא המודל הדו-נדבכי. במודל זה, הגישה של משתמשי הקצה אל המטבע הדיגיטלי של הבנק המרכזי תבוצע באמצעות גופים מתווכים מהמגזר הפרטי.

הבוקר פרסם הבנק נייר עמדה אודות החלופות הארכיטקטוניות למימוש המודל הדו-נדבכי. הנייר נכתב כחלק מתהליך האיפיון של השקל הדיגיטלי שעשוי להיכנס לחיינו בשנים הקרובות.

נושא המימוש הארכיטקטוני של המודל הדו-נדבכי מקבל לאחרונה משקל משמעותי גם במשימות עבודה של בנקים מרכזיים נוספים הבוחנים הנפקה אפשרית של CBDC. למשל, הבנק המרכזי האירופאי והבנק המרכזי של אנגליה ביצעו ניסויים טכנולוגיים ושיתופי פעולה עם המגזר הפרטי לבחינת הנושא.

גם בפרויקט "סלע" שהושלם לאחרונה ובו שיתף בנק ישראל פעולה עם מרכז החדשנות של הבנק הבינלאומי לסילוקין ועם הרשות המוניטרית של הונג קונג, יושמה ארכיטקטורה מסוימת של המודל הדו-נדבכי בהתבסס על הטכנולוגיה שנבחנה והדרישות העסקיות שהוצבו על ידי השותפים לפרויקט.

הארכיטקטורה מימשה את התפיסה של בנק ישראל על פיה המתווכים המספקים למשתמשי הקצה את הגישה למערכת השקל הדיגיטלי, לא יפתחו חשיפה פיננסית. תפיסה זו עומדת גם בבסיס הארכיטקטורה המוצעת בנייר זה, בהשראת פרוייקט "סלע".

בנייר העמדה של הבנק נכתב כי מעבר לספקי שירותי התשלום בשקל הדיגיטלי, סוגים שונים של מוסדות שמנהלים חשבונות עו"ש ללקוחות, יידרשו לאפשר המרה מהחשבון אותו הם מנהלים, או ממזומן, אל השקל הדיגיטלי. בנוסף, הנייר מתאר את האפשרות לשילוב סוג נוסף של משתתף במערכת, כזה שיעניק שירותי ערך מוסף אופציונאליים מעבר לעצם אפשרות ההמרה למטבע הדיגיטלי וממנו בדומה לחלפני מטבעות קריפטו.

מנייר העמדה ניתן ללמוד כי בעיני הבנק, המודל האופטימלי להפצת השקל הדיגיטלי הוא מודל הפצה עקיף, במסגרתו יפיץ בנק ישראל שקלים דיגיטליים למוסדות שמנהלים חשבונות עו"ש, ואלה יתמכו בהפצה אל משתמשי הקצה. בבנק אומרים כי למודל הזה מספר יתרונות וכי הוא תומך בביצועים טובים יותר של פעולות הטעינה והפדיון, ומהווה צעד בכיוון למטבע דיגיטלי רב־תכליתי, משום שהשימוש באותה מערכת הן על ידי המוסדות הפיננסיים והן על ידי משתמשי הקצה יכול לסלול את הדרך למערכת שתתמוך גם בשימושי Wholesale וגם בשימושי Retail.

כלומר, בעתיד, כך נראה, יעדיף הבנק שיותר אנשים ישתמשו בשקל הדיגיטלי כמטבע עובר לסוחר ולא כאמצעי בטוח להעברת סכומים גבוהים בין אנשים.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *