ועדת סל התרופות מפלה לרעה חולים קשים

בדיון בוועדת הבריאות של הכנסת עלתה זעקת החולים במחלות קשות בשלבים מתקדמים • מניתוח שפורסם ב'ישראל היום' עולה כי 88% מהטיפולים שאושרו בוועדת סל התרופות מיועדים לחולים בשלבים מוקדמים ורק 20% מהטיפולים לשלבים מתקדמים אושרו

מניתוח שנעשה בקופות החולים כללית ומכבי ופורסמו ב'ישראל היום' עולה כי 88% מהטיפולים לסרטן שאושרו ע"י וועדת סל התרופות מיועדים לשלב מוקדם של המחלה (טיפול שניתן לפני או אחרי ניתוח). לעומת זאת, רק 20% מהטיפולים שהוצעו למחלה בשלב מתקדם או גרורתי אושרו. כ-75% מהטיפולים לסרטן בשלב מתקדם שהוגשו לסל התרופות לא אושרו והחולים יאלצו לרכוש אותם בתשלום פרטי.

בעקבות פרסום הנתונים, ועדת הבריאות של הכנסת בראשות מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ אושר שקלים קיימה השבוע דיון מיוחד בשאלה האם ההעדפה שהעניקה וועדת סל התרופות לטובת טיפולים לחולי הסרטן בשלבים מוקדמים הייתה מוצדקת והאם יש להוסיף לסל התרופות טיפולים נוספים לסרטן מתקדם או גרורתי.

הדיון נערך תחת הכותרת "העדפת ועדת סל התרופות לממן טיפול בחולי סרטן הנמצאים בשלבים הראשונים של המחלה על פני חולים קשים". מי שיזמו אותו הם חברי הכנסת  משה שמעון רוט, יונתן משריקי, מתן כהנא, שלי טל מירון ואחמד טיבי.

מטופלת שאובחנה עם GIST (סרקומה של דרכי העיכול) והופיעה בפני הוועדה, אמרה ל'ישראל היום': "עברתי שנה מהגיהנום שיכלה להיחסך ממני, אם הייתי מקבלת את הטיפול קינלוק, שאינו בסל הבריאות, מוקדם יותר. ההרגשה היא שמערכות הבריאות זנחו אותנו. הגישה הזו מאוד מכעיסה. זה מכניס אותך לחרדה, האם החיים שלי לא שווים? אני מרגישה שפשוט ויתרו עליי, יותר מדי מהר".

לבסוף, היא קיבלה את התרופה כטיפול חמלה ובהמשך באמצעות ועדת חריגים: "חולים מקבלים את הטיפול הזמין על פי פרוטוקול, ואחריו משאירים אותך לבד, לדאוג לעצמך. אבל לא לכל אחד יש יכולת כלכלית לקנות תרופות באופן פרטי, שעלותם עשרות אלפי שקלים".

יפית אלפרסון מעמותת 'גמאני' אמרה בדיון: "המחקר של תוצאות הסל מוכיחות שלמרות הצורך הרפואי הגדול לא נכנסו טיפולים נחוצים מאוד לנשים במצב מחלה מתקדם והן נותרו רק עם טיפולי הכימותרפיה הקשים. אי השוויון וההפליה זועקים מהמחקר הזה, אנחנו שומעים את הקולות שמי שאין לו ביטוח פרטי או מקבל טיפול חמלה לא יכול לקבל את הטיפולים והתרופות האלו, רק כי גילו את זה אצלם בשלב מאוחר יותר. זה הצלה של משפחות שלמות ויכולה לאפשר למטופלות עוד שנות חיים קריטיות".

בר לוי, יו"ר ומנכ"לית "עמותת הבית של בר – העמותה לסרטן האישה", הצביעה בשיחה עם העיתונאית מיטל יסעור על הנתונים: "מחובת המדינה לדאוג למטופלות הסרטן הגניקולוגי שהוא השכיח ביותר. אי אפשר להשאיר את המטופלות האלו מאחור. באירופה וברחבי העולם מטופלות זוכות לטיפולים חדשניים אבל המערכת הישראלית המתקדמת טרם הצליחה להכליל אותם במסגרת סל הבריאות הישראלי. מקווה שהמציאות הזו תשתנה השנה".

בעמותה גילו כי בעשור האחרון נכנסו תרופות בשווי 2.1 מיליון שקל בלבד לסרטן מסוג זה, לעומת עלויות של מעל 14 מיליון שקל לחולים בסרטנים כמו ריאות או מעי גס. בעמותה ציינו בפני הוועדה כי "189 נשים נפטרו בשלוש השנים האחרונות כי התרופה האמיתית שהן צריכות לא הייתה בסל, ובמקומה, הן מטופלות בכימותרפיה מיושנת בת 20 שנה".

ד”ר ויקטוריה ניימן, מנהלת מחלקת אשפוז אונקולוגי במכון האונקולוגי דוידוף במרכז הרפואי רבין, אמרה: "התרופות הללו של קו שני ומעלה, מאפשרות לי להגיע למטרות של הארכת חיי מטופליי ולהעניק להם איכות חיים טובה. מדובר בתרופות שמנסים להכניס אותן לסל הבריאות כבר 3 או 4 שנים – הן משהות את התקדמות המחלה, מאריכות חיים ומקטינות את הגידולים.

"התוצאה של הקטנת הגידולים, מביאה לכך שאותו חולה אינו סובל מכאבים, התאבון עולה והמצב התפקודי הכללי משתפר. החולה יכול לחוות את הדברים המדהימים שקורים לו בחיים אם זו עוד בר מצווה, עוד חתונה, עוד יום הולדת – האירועים האלה ביחד עם המשפחה זו ההגדרה של חיים. הקבוצה הזו של המטופלים לצערי זו קבוצה של אנשים שקופים".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *