מצעד הדגלים תשפ"ב (צילום: דוברות המשטרה)
ירושלים, בירת ישראל, היא העיר הגדולה במדינה. ביום ירושלים עומד מספר התושבים בה על כ-984,500 נפש.
בסוף שנת 2022, 60.8% מתושבי ירושלים היו יהודים ואחרים, ו-39.2% ערבים. כ-29% מכלל תושבי העיר חרדים, והם היו כמחצית מהיהודים והאחרים בעיר.
במהלך שנת 2022, גדלה אוכלוסיית ירושלים בכ-13,200 תושבים. לאוכלוסייה נוספו כ-20,200 איש כתוצאה מריבוי טבעי ועוד כ-8,500 איש כתוצאה ממאזן הגירה בין-לאומית. 15,500 איש נגרעו מאוכלוסיית העיר כתוצאה ממאזן הגירה פנימית שלילי (מספר העוזבים את ירושלים ליישובים אחרים בישראל עולה על מספר העוברים אל ירושלים).
בית שמש, תל אביב-יפו ובני ברק הם היישובים העיקריים שמהם מהגרים לירושלים. בית שמש, תל אביב-יפו וגבעת זאב הם היישובים העיקריים שאליהם עוברים העוזבים את העיר.
שיעור הפריון הכולל (מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה) בירושלים עמד על 3.86 ילדים לאישה, גבוה מהממוצע הארצי – 3.00. בקרב יהודיות ואחרות היה השיעור 4.39 (בהשוואה ל-3.00 בממוצע הארצי) ואילו בקרב ערביות 3.09 (בהשוואה ל-2.85 בממוצע הארצי).
גיל האם הממוצע בלידה ראשונה בירושלים נמוך בכ-3 שנים מהממוצע הארצי – 24.9 לעומת 27.8, בהתאמה.
משק בית ירושלמי מונה 3.75 נפשות בממוצע, לעומת ממוצע ארצי של 3.19 נפשות.
אחוז המשתתפים בכוח העבודה בירושלים ב-2022 היה 50.4%, לעומת 63.3% בממוצע הארצי.
86.2% מהמועסקים תושבי ירושלים עובדים ביישוב מגוריהם.
כשני שלישים (65%) מתושבי ירושלים בני 20 ומעלה גרים בעיר מאז לידתם, לעומת 34% בממוצע הארצי.
89% מהירושלמים בני 20 ומעלה מרוצים מחייהם (זהה לשיעור הארצי): 93% מהיהודים ו-82% מהערבים.
93% מתושבי ירושלים המועסקים מרוצים מעבודתם (92% בכלל האוכלוסייה).
86% מתושבי ירושלים משתמשים באינטרנט.
בשנת הלימודים תשפ"ב (2021/22) למדו בבתי הספר היסודיים בחינוך העברי בירושלים 85,144 תלמידים, מהם כ-58 אלף תלמידים בפיקוח החרדי, כ-15 אלף בפיקוח הממלכתי-דתי וכ-12.2 אלף בחינוך הממלכתי.
כמחצית (52.0%) מהסטודנטים שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה במחוז ירושלים, היו תושבי המחוז.
בשנת 2021, 103.1 אלף תושבי ירושלים היו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים במשרד הרווחה והביטחון החברתי, ושיעורם בקרב כלל אוכלוסיית תושבי ירושלים עמד על 107.5 ל-1,000 נפש (נמוך מעט משיעור הרשומים בקרב כלל אוכלוסיית ישראל – 111.1 ל-1,000 נפש).
בשנת 2020, כ-1.9 אלף מתושבי ירושלים עמדו לדין במשפטים פליליים. מתוכם כ-1.6 אלף הורשעו בדין (85.1%). שיעור המורשעים בדין בקרב תושבי ירושלים בני 12 ומעלה עמד על 2.3 ל-1,000 נפש (נמוך מהשיעור בקרב כלל תושבי ישראל – 3.1 ל-1,000 נפש).
נכון לאמצע שנת 2022 מספר הדירות למגורים בירושלים עמד על 241,118. מאמצע שנת 2022 עד אמצע שנת 2021 נוספו 2,597 דירות (גידול של 1.1% בירושלים לעומת גידול של 1.9% בכלל הארץ). גידול זה משקף בעיקר בנייה חדשה, אך עשוי לכלול גם פיצול של דירות קיימות לכמה יחידות דיור, גריעת יחידות דיור עקב הריסה של מבנים, או שינוי הגדרות השימוש בנכסים.
28.0% מהמבנים בירושלים הם בני 2-1 דירות, 25.7% מהמבנים הם בני 5-3 דירות, 42.6% מהמבנים הם בני 30-6 דירות, 1.8% מהמבנים הם בני 40-31 דירות ו-2.0% מהמבנים הם בני 41 דירות ויותר.
בירושלים היחס בין גודל האוכלוסייה לכמות הדירות הוא 4.0 נפשות לדירה, לעומת 3.3 בממוצע הארצי.
בשנת 2022 הונפקו היתרי בנייה עבור כ-7,280 דירות בירושלים, כ-9.3% מכלל הדירות בהיתרי הבנייה שהונפקו בישראל. זהו שיא במספר ההיתרים שהונפקו בעיר ובארץ, גידול של פי 2 לעומת שנת 2021.
בשנת 2022 החלה בנייתן של 4,460 דירות בירושלים, עלייה של 41.0% לעומת שנת 2021. לשם השוואה, בכלל הארץ הייתה עלייה של 5.3%.
40.1% מהפסולת בירושלים בשנת 2021 נשלחו למִחזור, אחוז גבוה מהממוצע הארצי (23.5%). בהשוואה ל-18 הערים הגדולות (שבהן 100 אלף תושבים ויותר), ירושלים נמצאת במקום הראשון בשיעור המִחזור.
תושבי ירושלים צרכו בשנת 2021 כ-68.2 מ"ק מים לנפש, פחות מהממוצע הארצי העומד על כ-80.0 מ"ק לנפש.
ב-2022 נחקרו על ידי משטרת ישראל 791 תאונות דרכים עם נפגעים (מסוג ת"ד מורחב) שאירעו בירושלים, ונפגעו בהן 1,295 אנשים, ירידה של כ-2.2% במספר התאונות וירידה של כ-2.9% במספר הנפגעים בהן לעומת 2021. לשם השוואה, בכל הארץ באותה תקופה הייתה ירידה של 10.0% במספר התאונות וירידה של 8.8% במספר הנפגעים.
תגובות