אקדח. אילוסטרציה
הוועדה לביטחון לאומי בראשות חה"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), סיירה השבוע במוקד האגף לרישוי כלי ירייה שנמצא בנתניה וגילו שהעובדים כמעט כורעים תחת הנטל ופועלים בתנאים לא תנאים בשל המציאות שנוצרה בשנים האחרונות וביתר שאת לאחר טבח שמחת תורה. "בחודש אוקטובר התקבלו 140 אלף שיחות מהם נענו 100 אלף. בשנה זו עמד ממוצע השיחות החודשי על 36,389 בהשוואה ל־12,551 בשנת 2018", אמרה מנהלת המוקד לחברי הוועדה.
עוד הוסיפה: "אנו מזהים שלכל אירוע יש אפקט. 650 שיחות ממתינות התקבלו לאחר הפיגוע ברעננה". במוקד הארצי לרישוי כלי ירייה אומרים כי נכון לעכשיו מצליחים אנשי המוקד לענות לכ־66% מהפניות. "אנחנו כרגע בשלב של הרחבת מצבת כוח אדם", אומרים שם ומספרים כי 80% מהבקשות מקבלות מענה כבר בשלב השירות ו־20% משויכות לסמכות רישוי".
הם גם מסבירים את הקצב האיטי של מתן הרישיונות ואומרים: "בימים אלה מטפל המוקד בבקשות שהגיעו עוד אוקטובר. יש פיגור של מספר חודשים אבל אנחנו צריכים להקפיד בבדיקת התבחינים. אנחנו בעיצומו של תהליך גיוס עובדי מדינה ומכרז למאגר של עובדים שיהיו קבועים עם סמכות רישוי בשש לשכות כלי הירייה, בסיוע נציבות שירות המדינה, זאת במטרה לשפר את השירות והמענה לאזרח".
עוד אומרים במוקד כי עד לסיום המלחמה והחזרה לשגרה ימשיך האגף לבצע את בירור הבקשות באופן טלפוני ולא פרונטלי. "לא ויתרנו על אף אחד מהתבחינים וככל שעולה איזה שהוא חשש, אדם יגיע לבירור פרונטלי וזו ההנחיה לפקידי הרישוי. מבחינת חובת הרענון עדיין יש גיוס מילואים ואנשים מפונים מבתיהם וככל שאנשים לא יצליחו לבצע את הרענון הרישיון יבוטל והם יצטרכו להפקיד את הנשק במשטרה ולהגיש בקשה חדשה". הם ביקשו מחברי הכנסת לאשר ארכה לדחיית הרענון. "זה לא סותר את הבדיקות השגרתיות שאנו מבצעים לגבי שינוי מצבם הבריאותי והפלילי של מחזיקי הרישיונות", אמרו שם.
נתון נוסף ומרתק נחשף במהלך הסיור ולפיו העלייה בבקשות רישוי כלי ירייה החלה כבר אחרי פרעות תשפ"א שרבים רואים בהן מעין קדימון לעלול להתרחש בגבולות הקו ירוק, בעיקר בערים המעורבות.
תגובות