זו תהיה מפולת לעולם הישיבות, ברגע שיתחילו ללמוד דף היומי • דב הלברטל

הצעירים עלולים להתפתות מהגודש העצום של החגיגות הראוותניות של סיומי הדף היומי. בכל העולם. בכל עיר ועיר. מאות אלפים. כאילו זה עיקר לימוד התורה. אסור להתיר בשום אופן, לבחור ישיבה קטנה או גדולה ללמוד דף יומי

החגיגות הראוותניות מאין כמותן, אולי בצדק מסוים, של הסיומים של הדף היומי, עלולים גם לגרום נזק רב. כולם התחרו בכולם מי יעשה חגיגה יותר גדולה, יותר מפוארת. באמריקה כמו באמריקה, היו מאה אלף איש במקום אחד. הכל עובר היום בעיתונות הצבעוניית, ברשתות החברתיות ואיפה לא.

זה מתחיל לגבול בשטיפת מוח. הפרסומת, הלץ החברתי, עוד יביא למצב שבני ישיבות ירצו ללמוד דף יומי. זו לא קנאת סופרים בריאה. ממש לא. שמעתי שעשו טכס גדול של בחורים צעירים שגמרו ש"ס, נבחנו עליו בפומבי וגילו ידע מרשים ביותר.

כשלעצמי, אני מרחם עליהם. הם כבר לא יוכלו ללמוד בעיון. הם התרגלו ללמוד בשטחיות, וזו טרגדיה. בשום אופן לא הייתי רוצה שאחד מבני או נכדי יעמוד בבמה הזו. הבעיה היא שבני הישיבה הצעירים מקנאים באלה. הם באמת בקיאים בש"ס.

הדף היומי נועד בעיקר לבעלי בתים. נועד לאנשים שזמנם לא מאפשר להם להעמיק בלימוד, והמפעל של הדף היומי מאתגר אותם, ומשאיר אותם בתחום לימוד הגמרא.

מקן הרב אלישיב זצ"ל חזר והתריע מפני הדבר. הוא לא היה חלילה נגד הדף היומי. הוא השתף גם בסיומים. אבל הזהיר וחזר והזהיר כל מי שחפץ לשם של בן תורה, שלא יעסוק בזה. עיקר הלימוד, זה הלמוד בעיון. העמקה בתוספות, בראשונים, בגדולי האחרונים, בסוגיות מקבילות. הבנת דבר מתוך דבר. זה לימוד. וכך גם מגדיר הרמ"א את התלמיד חכם.
מי שמתרגל ללמוד בקיאות, כמעט שכבר לא יוכל לחזור ללמוד ולשקוע בעיון. המוח שלו, הנפש שלו, כבר לא מאפשרים את זה. עיון זה דבר קשה. עמל התורה הוא דבר קשה. הט"ז כותב שעיקר הדבר הוא העסק, השקיעות בעומק דברי התורה.

הצעירים עלולים להתפתות מהגודש העצום של החגיגות הראוותניות של סיומי הדף היומי. בכל העולם. בכל עיר ועיר. מאות אלפים. כאילו זה עיקר לימוד התורה. אסור להתיר בשום אופן, לבחור ישיבה קטנה או גדולה ללמוד דף יומי. אפילו לא בהפסקה. אפילו לא באמצע הלילה. בשום תנאי. זו תהיה מפולת לעולם הישיבות, ברגע שיתחילו ללמוד שם דף יומי.

הבחור יגלה מהר מאוד שהרבה יותר קל לו ללמוד יומי, ללמוד בקיאות, מאשר להעמיק בסוגיות סבוכות. הרבה יותר קל, ויותר יוקרתי. פתאום הוא יגלה כשחבריו שואלים אותו איפה כתובים דברים מסוימים בש"ס. יעמידו אותו על במות בסיומי הש"ס. מלבד הבעיה החמורה כשלעצמה, שחלק מהסיומים נוצלו בצורה מחפירה לאירועים פוליטיים, בגלוי או בסתר, גם חגיגות הסיומים שנערכו לשמה, שהיה בהן לא מעט שטיפת מוח וחוסר איזון מוחלט, עלולות עוד להפיל את עולם הישיבות.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.