למרות מחאות השמאל: רוב הציבור מאמין שהחקיקה תימשך

היום (ג') מתפרסם מדד הקול הישראלי לחודש יולי 2023, שנערך על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. המדד, המתפרסם אחת לחודש, בוחן את עמדות האזרחים בסוגיות מרכזיות.

עורכי המדד, פרופ' תמר הרמן וד"ר אור ענבי, מציינים כי "אמנם ממצאים רבים מוכיחים על המשך ואף על העמקת הקיטוב בעמדות שני הגושים העיקריים – מצביעי מפלגות הקואליציה ומצביעי מפלגות האופוזיציה, ואולם במקביל אפשר למצוא גם גורמים מרסנים. למשל, הרוב בשני הצדדים שהיה מעדיף מציאת פשרה לפני שחוק ביטול עילת הסבירות עבר במתכונתו הנוקשה, וכן היחס הלא מחמיר יחסית, כולל בימין, לגבי אנשי מילואים מתנדבים שלא מתייצבים כאשר הם נקראים לשירות".

מצב הרוח הלאומי

במידת האופטימיות בשני התחומים – עתיד הביטחון של ישראל ועתיד השלטון הדמוקרטי בה – חלו החודש עליות קטנות. ועם זאת בשני המישורים מדובר עדיין רק במעט יותר משליש של אופטימיים.

הפער החודש בין מצביעי מפלגות הקואליציה והאופוזיציה בנושאים אלו הוא עצום: בקרב הראשונים יש רוב לאופטימיים בשני התחומים ובקרב האחרונים רק מיעוט זעום צופים לעתיד בתקווה. במילים אחרות, אין הסכמה מינימלית בין שני המחנות על תמונת העתיד הלאומי הן בתחום הביטחון הן בתחום הממשל.

אופטימיים לגבי עתיד הבטחון של ישראל ולגבי עתיד המשטר הדמוקרטי בה (%, כלל המדגם)

	לגבי עתיד הביטחון של ישראל	לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל
מצביעי מפלגות הקואליציה	60	69
מצביעי מפלגות האופוזיציה	15	11

מצב הרוח האישי

על רקע הממצאים הללו, נשאלו משתתפי המחקר "מה מצב הרוח שלך בימים אלה?". בכלל המדגם נמצאו שתי קבוצות זהות בגודלן: מי שאמרו שמצב רוחם רגיל, לא טוב ולא רע מבדרך כלל, ומי שאמרו שמצב רוחם רע מהרגיל. רק מיעוט קטן ענו שמצב רוחם טוב מהרגיל. ושוב, נמצא הבדל גדול מאוד בין מצביעי מפלגות הקואליציה למצביעי מפלגות האופוזיציה: בקרב הראשונים הרוב העידו שמצב רוחם רגיל, אבל בקרב האחרונים הרוב אמרו שמצב רוחם רע מהרגיל.

פילוח מצב הרוח האישי לפי מחנות פוליטיים מראה רוב בשמאל (75%) העידו כי מצב רוחם רע מהרגיל, במרכז קצת פחות ממחצית דיווחו כך (48.5%), אבל בימין רק למיעוט קטן מצב רוח רע מהרגיל (23%).

החוק לביטול עילת הסבירות – טוב לדמוקרטיה הישראלית?

לאחר שעבר בכנסת החוק לביטול עילת הסבירות, בו תמכו כל חברי הקואליציה וכל חברי האופוזיציה נעדרו מההצבעה במחאה על החוק, נשאלו משתתפי המחקר: "לדעתך, האם החוק לביטול עילת הסבירות הוא טוב או רע לדמוקרטיה הישראלית?". כשליש מהמרואיינים ציינו כי החוק טוב (35%) בעוד הרוב ציינו כי החוק לביטול עילת הסבירות רע לדמוקרטיה הישראלית (60.5%).

רוב גדול ממי שהצביעו למפלגות הקואליציה סבורים כי החוק הוא חוק טוב, לעומת מיעוט ממצביעי מפלגות האופוזיציה שסבורים זאת.

האם היה צריך להתפשר ערב החקיקה?

בכלל המדגם רוב של למעלה משני שלישים (68%) היו מעדיפים שהקואליציה והאופוזיציה היו מגיעות לפשרה מוסכמת לפני ההצבעה כדי לרכך את הצעת החוק שבסופו של דבר אושרה. רוב ניכר הן בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה והן בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה. בקרב האחרונים שיעור המסכימים בצורך בפשרה מוסכמת היה גבוה יותר.

האם היה רצוי או לא רצוי שהקואליציה והאופוזיציה היו מגיעות לפשרה מוסכמת לפני ההצבעה כדי לרכך את הצעת החוק שבסופו של דבר אושרה? (%, כלל המדגם, לפי הצבעה בבחירות 2022) 

	היה רצוי	לא היה רצוי	לא יודעים	סה"כ
מצביעי מפלגות הקואליציה	62	29	9	100
מצביעי מפלגות האופוזיציה	80	15	5	100

ציונים לראשי הקואליציה והאופוזיציה בהתארגנות להעברת החוק

בכלל המדגם כמחצית נתנו לראשי הקואליציה ציון די רע ורע מאוד, ואילו הרוב נתנו ציונים אלה לראשי האופוזיציה. ואולם, שעה שרק כרבע ממצביעי מפלגות הקואליציה נתנו ציונים גרועים להנהגת הקואליציה, בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה למעלה ממחצית נתנו ציונים כאלה להנהגתם. כלומר, בעוד בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה יש שביעות רצון מהנהגת הגוש, בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה יש אי נחת רבה מאופן המארגנות הנהגת הגוש להצבעה על חוק ביטול עילת הסבירות.

אי התייצבות למילואים

נוכח הוויכוח הציבורי העז שהתנהל בנושא בשבועות האחרונים על התגובה הראויה להמשך המהלך החקיקתי של הממשלה נשאלו משתתפי המחקר: "אם איש מילואים לא התייצב בפועל כשנקרא לשירות, כיצד על צה"ל להגיב?".

בכלל המדגם הייתה רמה גבוהה ביותר של אי-ודאות (כחמישית מהמרואיינים), והשאר מתחלקים במידה די שווה בין 3 אפשרויות שהוצגו בפניהם: לנקוט נגדו צעדים משמעתיים אך להשאירו בשירות (29%), להבליג ולהכיל את עמדתו (28%) או להדיח אותו מיידית משירות (21%). גם כאן יש הבדלים גדולים בין המחנות הפוליטיים.

"אם איש מילואים לא התייצב בפועל כשנקרא לשירות, כיצד על צהל להגיב?" (%, יהודים, לפי מחנות פוליטיים)

	לנקוט נגדו צעדים משמעתיים אך להשאירו בשירות	להבליג ולהכיל את עמדתו	להדיח אותו מיידית משירות	לא יודעים
שמאל	16	58	9	16
מרכז	19.5	35	13	32
ימין	46	10	33	11

מדינת ישראל במצב חירום?

רוב המרואיינים (58%) סבורים כי מדינת ישראל נמצאת כיום במצב חירום, לעומת שליש בלבד הסבורים ההיפך.

פילוחים דמוגרפיים חשפו שוב פערים בראיית המציאות הנוכחית בין הקבוצות השונות בחברה: רוב מוחלט ממצביעי האופוזיציה סבורים כי ישראל ניצבת בפני מצב חירום לעומת פחות משליש מאלה שהצביעו לאחת ממפלגות הקואליציה.

הפתרון – ממשלת חירום?

על רקע תחושת החירום של ציבורים ניכרים בחברה, ביקשו עורכי המחקר לדעת האם הפתרון הוא ממשלת חירום בראשות נתניהו, בה יהיו חברות מפלגות המרכז, המחנה הממלכתי ויש עתיד, במקום מפלגת הציונות הדתית. קצת פחות ממחצית מתנגדים למהלך כזה (46%), שיעור לא קטן בהרבה דווקא תומך בו (39%).

שאלה זו נשאלה פעמיים, לפני שנחקק סופית החוק לצמצום עילת הסבירות ובפעם השנייה לאחר סיום הליך החקיקה. בין שתי המדידות נמצאו אמנם הבדלים קלים בלבד, אבל הבולטים שבהם הם הירידה של 6% בתמיכת מצביעי מפלגות הקואליציה בשינוי הרכב הממשלה, לעומת עלייה של 6% בתמיכת מצביעי מפלגות האופוזיציה ברעיון זה.

מפילוח התמיכה או ההתנגדות להקמת ממשלת חירום עם ההסכמה או ההתנגדות להגדרת המצב הנוכחי כמצב חירום עולה כי כמעט מחצית (47%) ממי שמגדירים את המצב הנוכחי כמצב חירום גם תומכים בהקמת ממשלת חירום לאומית, לעומת רק כרבע (27%) מאלה שסבורים כי המצב הנוכחי אינו מצב חירום.

עתיד החקיקה

המשתתפים נשאלו "מה לדעתך תעשה הממשלה עכשיו בנוגע לתוכנית החקיקה שהובילו לוין ורוטמן?". התשובה הנפוצה, שליש מהמרואיינים, היא שהממשלה תמשיך בחקיקה מיד עם פתיחת מושב הכנסת הבא, שיעור דומה (31.5%) סבורים כי הממשלה תמשיך בחקיקה, רק תעשה זאת בקצב איטי יותר. 13% ציינו כי הממשלה תקפיא את החקיקה לתקופה קצובה, ורק מיעוט זעום (4%) סבורים כי הממשלה תגנוז את המשך החקיקה .

פילוח התשובות לפי הצבעה בבחירות האחרונות מעלה את החשש של מצביעי מפלגות האופוזיציה – כמעט מחציתם (45%) סבורים כי מיד עם תחילת המושב הבא של הכנסת תמשך החקיקה של חוקי הרפורמה המשפטית, ורק 14% מהם ציינו כי החוקים יוקפאו לחצי שנה עד שנה או שייגנזו.

מקרב מצביעי מפלגות הקואליציה התשובה הנפוצה היא כי החקיקה תמשך אך בקצב איטי יותר, ופחות מרבע (23%) ציינו כי החקיקה תימשך מיד עם פתיחת המושב הבא של הכנסת.

עתיד המחאה

המשתתפים נשאלו עוד, מה יהיה עתידה של המחאה נגד הרפורמה המשפטית. רוב המרואיינים ציינו כי המחאה תתחזק (56%) בעוד שיעור הסבורים כי היא תיחלש הוא קטן (28%).

בתשובות לשאלה זו בולטות תשובות הקצה – שליש ציינו כי להערכתם המחאה תתחזק מאוד לעומת 8% בלבד שציינו כי היא תיחלש מאוד.

עתיד הכלכלה

על רקע אזהרות הדירוג שקיבלה כלכלת ישראל מכמה סוכנויות דירוג הכלכלי מהגדולות בעולם, שאלו עורכי המחקר: "להערכתך, באיזה אופן האזהרות של סוכנויות הדירוג הכלכלי, דוגמת מוּדִיס, יפגעו בכלכלה הישראלית כך שגם מצבך הכלכלי האישי ייפגע?".

כמחצית מהמרואיינים סבורים כי עקב הרפורמה המשפטית תיפגע כלכלת ישראל, דבר אשר יפגע במצבם הכלכלי האישי: מעל שליש (35%) סבורים כי הפגיעה תהיה די רבה או רבה מאוד ועוד 14% שהפגיעה תהיה בינונית (סך הכול 49%). 15% סבורים שמצבם הכלכלי ייפגע במידה מעטה בלבד ו-22% שקידום הרפורמה המשפטית לא ייפגע כלל במצבם הכלכלי האישי (סך הכול 37%).

בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה התשובה הנפוצה ביותר היא כי מצבם הכלכלי כלל לא ישתנה (42.5%). מנגד, רוב (59%) מי שהצביעו לאחת ממפלגות האופוזיציה סבורים כי בעקבות הרפורמה המשפטית מצבם הכלכלי ייפגע במידה רבה, ורק 4% ציינו כי מצבם הכלכלי לא ייפגע כלל.

עוד נמצא כי מעל שני שליש מהמרואיינים הערבים (68%) סבורים כי מצבם הכלכלי האישי ייפגע במידה די רבה או במידה רבה מאוד, לעומת 28% מהיהודים הסבורים זאת.