הכלכלה הישראלית בעזרת השם תצא מחוזקת

אז הבוקר התפרסמו בצורה מגמתית חלקים מניירות רקע שהוכנו באגפים המקצועיים של משרד האוצר לדיון מאקרו שהתקיים אצלי על המצב הכלכלי ועל ההשלכות האפשריות של הרפורמה המשפטית החשובה שאנחנו מובילים על הכלכלה הישראלית.

אתחיל ישר מהסוף: המטרה של הפרסום המגמתי הזה היא כמובן להשתמש בו כעוד כלי במאבק ברפורמה מצד נתנגדיה, ועל הדרך לפגוע בכלכלת ישראל – שגם זו כבר הפכה שיטה נלוזה אצל מי שאצלם המטרה מקדשת את כל האמצעים ומוכנים לשרוף כאן הכל כדי למנוע את התיקונים הקריטיים שאנחנו מובילים במערכת המשפט.

אבל לגופו של עניין זה היה דיון חשוב, לא הראשון ולא האחרון שאני מקיים בתוך המשרד ומחוצה לו בשבועות האחרונים מתוקף אחריותי לכלכלת ישראל. אני לומד, מעמיק, מקשיב, ומחויב להבין את המכלול ולשקול את כל השיקולים כמי שמוביל את הרפורמה עם חבריי – שר המשפטים יריב לוין ויו"ר וועדת החוקה שמחה רוטמן. ככה מתקנים באחריות!

ועכשיו בואו נעשה סדר:

ראשית, נתוני השווקים של התקופה האחרונה כפי שהוצגו ממשיכים ללמד על איתנותה של הכלכלה הישראלית וכלל האינדיקטורים סבירים לחלוטין וממש רחוקים ממלמד על סערה שממתינה לנו מעבר לפינה. לעמדה זו שותף גם בנק ישראל בשורה של הערכות מצב שוטפות שהוא מבצע.

בהקשר הזה התפקיד הראשון והמרכזי שלנו הוא לדבוק בהתנהלות כלכלית נכונה, מרוסנת ואחראית, להיאבק באינפלציה בכדי להחזיר אותה בהקדם לטווח היעד, להאיץ מיזמי תשתית מעודדי צמיחה, ולהמשיך להסיר חסמים ורגולציות כדי לעודד תחרות וליצור את התנאים המתאימים להמשך הצמיחה של המשק הישראלי.

צריך לזכור שכלכלה היא במידה רבה עניין של ציפיות, והסנטימנט כלפי השוק מתעצב על בסיס מכלול של ווקטורים – חלקם פנימיים שנוגעים לצעדים שבהם אנחנו נוקטים בישראל בניהול הכלכלה והמדינה, וחלקם יחסיים, ובהם האמון והוודאות בשוק שלנו אל מול שווקים אופציונלים אחרים. המשבר העולמי, בדגש על המשבר המתפתח בבנקים בארה"ב (שלהערכתי עוד רחוק מסיום) והשלכותיו על התמשכות האינפלציה והחשש מהתפתחות האטה בשווקים בארה"ב, אל מול יציבות המערכת הבנקאית ויכולת הניהול הקלה יותר של השוק הישראלי, מעניקים לנו יתרון בהקשר הזה ומהווים עבורנו הזדמנות.

לגבי הסיכונים, הוצגו אכן מחקרים המלמדים על קשר בין פגיעה במוסדות הדמוקרטיים והחלשתם לדירוגי הכלכלה במגוון סוגי דירוג, וכמובן על השלכות פגיעה בדרוגים האמורים על הכלכלה, בהקשרי ריבית וצמיחה וממילא הכנסות המדינה ממיסים.

אלא שזו בדיוק הנקודה: השיח הזה מתבסס על ההנחה השגויה, שלא לומר מופרכת, שהרפורמה פוגעת במוסדות הדמוקרטיים. מניחים את המבוקש ואז בונים עליו תילי תילים של מגדלים פורחים באוויר. יש אכן מי שמבקשים להציג את הרפורמה ככזו, אבל אני משוכנע, וכך יתר חבריי למחנה הלאומי ורוב העם, שהרפורמה שאנחנו מקדמים לא רק שלא תחליש את הדמוקרטיה הישראלית, אלא שהיא תחזק אותה ותקדם אותה לעבר המודלים של דמוקרטיות מערביות מתוקנות. הרפורמה תתקן עיוותים קשים שקיימים בדמוקרטיה הישראלית ואינם קיימים בשום דמוקרטיה מתוקנת בעולם. ממילא הדרוג שלנו לא אמור להיפגע ואפילו יכול לעלות כתוצאה מכך.

נכון שיש גורמים בשמאל ובקרב מתנגדי הרפורמה (ואני מדגיש – ממש לא כולם!!) שעושים הכל כדי לפגוע בכלכלה הישראלית. הם משקרים ביחס לרפורמה, זורעים בהלה של "סוף הדמוקרטיה", מציגים את המחנה הלאומי כ"סיפורה של שפחה" ואף פונים באופן יזום לגורמים בעולם, מציגים להם את הרפורמה בצורה שקרית ומעוותת, ומסיתים אותם לפגוע בדירוג ובכלכלה הישראלית. אלה סוכני כאוס שהפכו בהובלת יאיר לפיד למנהיגי BDS והמטרה שלהם היא להפיל את הממשלה, לסיים את הכיבוש, להיאבק בחרדים ושאר ירקות. הרפורמה עבורם היא רק תירוץ לזרוע בהלה ולשרוף כל חלקה טובה בדרך להפלת ממשלת הימין.

אבל שקר לא מחזיק מעמד לאורך זמן. אנחנו מנהלים מאבק הסברתי נגדי, מציגים את הרפורמה בצורה מקצועית מול הגורמים שאנחנו עובדים מולם בארץ ובעולם, ובמקביל פועלים כאן בקואליציה כדי לדייק ולטייב את סעיפי הרפורמה השונים, תוך הקשבה לביקורת ולהערות מצד הגורמים האחראיים בקרב מתנגדי הרפורמה, שהמניעים שלהם הם חיזוק הדמוקרטיה, הכלכלה והמדינה ולא פגיעה בהם. בדיוק כמו שעשינו אתמול במתווה הוועדה למינוי שופטים שהבאנו. מתווה מאוזן, שגם מי שלא אוהב אותו לכתחילה יכול בהחלט לחיות איתו, וגם במאמץ ובדימיון יצירתי רב לא ניתן לראות בו פגיעה בדמוקרטיה. אני נפגש בשבועות האחרונים עם מאות אנשי כלכלה, מקשיב, מתייעץ, שומע הערות, וגם מסביר ומרגיע. זה תהליך בריא שיביא בעזרת השם לתוצאה מדוייקת וטובה שכולם יודעים לחיות איתה ולהרגיש שהערכים והזכויות שלהם נשמרות ואף מתחזקות.

אני משוכנע שהרפורמה שנקדם בסוף, בשיח ובהקשבה, תהיה טובה מאוד לכלכלה הישראלית. היא תחזק את הוודאות בעולם החוזים הכלכליים (אחרי שנים של "פרשנות תכליתית" שסיכלה את הוודאות המשפטית בעולם העסקי, העמיסה עלויות סיכון גדולות על שלל עסקאות במשק, ומחייבת הוצאות עתק משפטיות לליווי כמעט כל צעד, ואחרי התערבות שערוייתית של בית המשפט במתווה הגז שפגעה אנושות באמון של משקיעי ענק בממשלה וביכולת לחתום איתה חוזים), ובעיקר תחבר מחדש סמכות ואחריות (אחרי שנים שבהם הסמכות התנתקה מהאחריות והועברה מנבחרי הציבור שנושאים באחריות הכוללת לפקידים ויועצים משפטיים עתירי סמכות ונעדרי אחריות), ומילא תביא בהכרח למודל ניהול סיכונים גמיש יותר ולהרבה פחות רגולציה ובירוקטיה. שחרור הכלכלה הישראלית מכבלי הרגולציה והביקורטיה העודפת החונקת אותם יהיה מנוף צמיחה אדיר לכלכלה.

כך שגם אם ניכשל חלילה בטווח הקצר בהסברת הרפורמה בעולמות הכלכליים מול קמפיין התבהלה המכוון והענק שמתנהל כאן, סוכנויות הדרוג והבנקים הבינלאומיים, וכך גם אנליסטיים בגופי ההשקעה הגדולים, הם מקצועיים ועניינים ויודעים לקרוא נתונים ומספרים. כשאבק ישקע הם יכירו באמת וישקפו אותה בתחזיות שלהם. כך שגם אם נחווה רעידה קלה בטווח הקצר כתוצאה מקמפיין התבהלה השקרי, וגם זה כאמור משהו שאנחנו מנהלים ואני מאמין שאפשר בעזרת השם למנוע, לאורך זמן הדברים יתבהרו ויתייצבו לטובה. כשר האוצר שנושא באחריות לכלכלה הישראלית אני לוקח על זה אחריות מלאה ומשוכנע בזה בכל ליבי.

עכשיו תראו, באופן טבעי, במשרד האוצר, כמו בכל משרדי הממשלה, יש גורמים שמתנגדים אידאולוגית לרפורמה. יש כמובן גם מי שתומכים, ויש כאלה שפחות עסוקים בזה. כדמוקרט שדוגל בפלורליזם ומאמין בריבוי דעות ככלי שמסייע בבירור האמת, אני חסיד גדול של שיח פתוח ודוחף אליו במשרד בכל התחומים. אני גם לא נבהל מניהול השיח הזה אל מול הציבור בתקשורת פשוט כי אין לי מה להסתיר (אם כי אני תמיד מעדיף לנהל אותו יותר על השולחן בשמות ופנים גלויות ופחות בהדלפות פחדניות לתקשורת בשם "גורמים בכירים"… אבל גם מזה אני לא נבהל…). לכן שמחתי גם על הדיון אתמול, וניהלתי אותו במשך שעות רבות בעומק ובצורה עניינית עם הרבה הקשבה. אני מקווה שההקשבה היתה הדדית בין כולנו בהנהלה.

עם זאת ולאחר כל זאת, אני סמוך ובטוח שכלל אנשי משרד האוצר שהם באמת הסיירת של השירות הציבורי ברמה המקצועית, מגויסים לטובת הכלכלה, יודעים לשים בצד את המחלוקות והדעות האישיות, ולשלב ידיים למען הכלכלה הישראלית. בהסברת הרפורמה בצורה מקצועית ובהדיפת קמפיין ההפחדה השקרי, בניהול נכון של הסיכונים האפשריים, ובעיקר בגיבוש מענים מבניים ותקציביים לכל תרחיש כדי לעודד את המשך ההשקעות בישראל ולהמשיך במסלול צמיחה ופיתוח.

עשינו זאת יחד בחודשים האחרונים במסירות רבה בגיבוש התקציב וחוק ההסדרים, בחתימת הסכם המסגרת עם ההסתדרות ובעוד שורה של החלטות וצעדיים כלכליים, ונמשיך בעזרת השם לעשות זאת יחד במאבק החשוב להורדת יוקר המחיה ובניווט הכלכלה הישראלית במקצועיות ובאחריות לאומית.

אזרחי ישראל יכולים להיות רגועים – אתם בידיים כלכליות טובות ומקצועיות, שמנהלות שיח, לומדות מעמיקות ומקשיבות לריבוי דעות, ולבסוף משלבות ידיים בגיבוש ויישום מדיניות מקצועית ואחראית.